הדו"ח השנתי של מרכז אדוה: בנימין נתניהו בשלטון מיטיב עם ההון

ההכנסה הממוצעת של המאיון העליון של משקי הבית שבראשם שכיר/ה  עמדה על 139 אלף שקל ב-2018 – פי 8 מזו של העשירון החמישי (17.5 אלף שקל) ופי 2.4 מההכנסה הממוצעת של תשעת המאיונים הנותרים של העשירון העליון (58 אלף שקל). כך עולה מהדו"ח השנתי של מרכז אדוה "תמונת מצב חברתית 2020", שפורסם הבוקר (חמישי) ושחיברו שלמה סבירסקי, אתי קונוראטיאס ואביב ליברמן. עוד עולה מהדו"ח שמחצית העובדים משתכרים פחות מ-7,500 שקל ברוטו בחודש. על כך העיר ח"כ עופר כסיף (חד"ש הרשימה המשותפת) "הקפיטליזם מייצר מעמדות שונים: רוב העובדים משתכרים מעט מדי בעבור בעלי הון שמחזיקים בסכומים דמיוניים".

מחברי הדו"ח מציינים כי תשומת הלב הציבורית החלה להתרכז במאיון העליון והאלפיון העליון (בניגוד לעשירון העליון), "בין השאר בעקבות התהוותה בדור האחרון, עם צמיחתן של קבוצות עסקיות משפחתיות גדולות, גל ההפרטות של שנות ה-80 וה-90, עם האמריקניזציה של שכר הבכירים בתאגידים הגדולים, עם ריבוי האקזיטים, בעיקר בענפי ההייטק". "העושר מיתרגם גם לכוח פוליטי, היכול גם הוא לשמש להבטחת המעמד. המעמד הבינוני, ברצותו להשפיע על המדיניות, נאלץ להפגין בכיכר העיר או להקים אוהלים בשדרותיה. השכבה העשירה יכולה להסתפק בשכירת משרד יחסי ציבור – או בשיחת טלפון מנומסת עם ראש הממשלה", נאמר עוד.

דו"ח מבקש לערער את התפיסה השלטת בקרב הפוליטיקאים בימין לפיה צמיחה היא היעד של המשק הישראלי, וכל עוד ידאגו בממשלה לעודד את המשק לשיעורי צמיחה נאים, זו תעלה את השכר של כולם ותשפר את מצבם. ניתוח שנעשה בדו"ח על נתונים של הביטוח הלאומי מעלה כי מ-1968 ועד 2018 השינוי בשכר הריאלי היה נמוך יותר מהשינוי הריאלי בתוצר לנפש. בעוד שהתוצר לנפש גדל באותה תקופה פי 2.88 השכר הריאלי גדל רק פי 2.28 כך לפי נתונים של מחלקת המחקר בביטוח הלאומי. מחברי הדו"ח כותבים כי "רווחי הצמיחה עשויים לזרום לכיסם של בעלי ההון יותר מאשר לכיסם של העובדות והעובדים מן השורה. ואכן אנו יודעים כי בעשורים האחרונים, חלקם של העובדים בעוגת ההכנסות הלאומית מצטמק בעוד שחלקם של המעסיקים עולה".

ניתוח של השכר הממוצע לפי לאום, מוצא ומגדר מוצא פערים לא קטנים נכון לשנת 2018. כך למשל, גברים אשכנזים דור ראשון שעלו עד 1989 עמדו בראש טבלת השכר עם 18.7 אלף שקל בממוצע בחודש, אחריהם גברים אשכנזים דור שני עם 16.5 אלף שקל בחודש (שכרם נמוך יותר לאור גילם הצעיר יותר בממוצע). במקום השלישי גברים מזרחים דור שני עם 14 אלף שקל. נשים אשכנזיות (דור ראשון) הרוויחו בממוצע כ-12 אלף שקל. שכרם החודשי של ערבים היה נמוך משמעותית מזה של רוב קבוצות המוצא באותה שנה– 8,100 שקל עבור גברים ו-5,700  שקל עבור נשים וכן יהודים יוצאי אתיופיה עם שכר של 7,900 שקל לגברים ו-5,600 שקל לנשים.

פערים מעמדיים יכולים להתעצם עם הפרישה לפנסיה. בדו"ח בחרו להתמקד בפערים בין העשירונים בכל הנוגע להכנסה הממוצעת מפנסיה. מנתונים אלו עולה כי בעוד שבשני העשירונים התחתונים שיעורי מקבלי הפנסיה עומד בין 7.1% ו-19.3%, בעשירון העליון 78.5% מקבלים פנסיה ובעשירון ה-9  -80.4%. הפנסיה הממוצעת בעשירונים התחתונים נמוכה מ-1,500 שקל, ואילו של העשירון העליון עומדת על 19.6 אלף שקל. בהמשך לנתונים אלה, השוואה בינלאומית מעלה כי שיעור תוחלת העוני בישראל, נכון ל-2016 גבוה בהשוואה לממוצע בכ-20% לעומת כ-13% במדינות הקפיטליסטיות החברות בארגון לשיתוף פעולה ופיחות כלכלי (OECD).

ב-OECD (19.9% לעומת 13.5%).

ד"ר סבירסקי קרא בדו"ח "להעמיד את האינטרס של כלל הציבור במרכז המדיניות הממשלתית, אין זה אומר הצרת רגליו של המגזר העסקי; זה אומר חיזוק זרועותיה של המדינה". עוד הוסיף כי "תקציב המדינה צריך לכלול מנועי שוויון ולא רק מנועי צמיחה. המדינה צריכה להשקיע באזורים בהם המגזר העסקי אינו משקיע. על המדינה להנחיל נורמות שכר גבוהות יותר עבור משתכרי שכר מינימום בשורותיה. עליה לשדרג את מערכת החינוך ולהרחיב את מערכת ההשכלה הגבוהה. עליה להתמודד עם צרכיה הגוברים של מערכת הבריאות ולבלום את תהליך ההפרטה שלה. עליה לפתח אופציה של דיור ציבורי בשכירות ארוכת טווח. עליה לחזק את רשת הביטחון הסוציאלי".

לדו"ח המלא של מרכז אדוה: https://adva.org/he/social-report-2020