אשליות שאינן מעוגנות במציאות, עיוורון פוליטי, אופורטוניזם ללא תקדים וללא תקנה, בגידה בבוחריהם, נטישת עקרונות, שקרנים… מה לא נאמר על אותם חברי הכנסת, ובני גנץ בראשם, שנטשו את האופוזיציה כדי להצטרף לעגלתו המקרטעת של הגזען בנימין נתניהו וחבר מרעיו?

פורסם בדף הפייסבוק של בני גנץ לפני חודש

ניתן היה למלא גיליון "זו הדרך" שלם במאמרי הגינוי, בביקורות, בפוסטים הקשים ואף בשיחות נפש שבמרכזן השאלה: "איפה טעינו?", שהתנהלו מאז יום שישי האחרון בקרב כמיליון מצביעי כחול-לבן.

מדוע ולאן אצה להם הדרך, לאותם פוליטיקאים שנשבעו "לא נשב עם החשוד בפלילים"? – שאלו מאות אלפי ישראלים. "קראו את שפתיי" אפילו הצהיר בעל השפם לשעבר, שבא להציל את מפלגתו אך הפך לקברן שלה.

"משבר ללא תקדים", "להתכנס מתחת לאלונקה", "שעה גורלית לעם ולמדינה", גמגמו הגנצים והפרצים בעת שסיפקו את מכונת ההנשמה שהייתה כה נחוצה להישרדותו הפוליטית של בנימין נתניהו ולדחיית כניסתו למעשיהו. משום מה זכורים טיעונים שכאלה בעיקר בהקשר של מלחמות (שלאחר מכן הוגדרו "מלחמות ברירה") ושל הרפתקאות צבאיות.

אך העובדות הן עקשניות. הקואליציה הרחבה תכלול כ-77 חברי כנסת, כאשר מאחורי נתניהו ניצב גוש ימין קיצוני-חרדי מגויס ואידיאולוגי של 61 מנדטים, בעוד שלרשות גנץ 15 מנדטים בלבד. גוש הימין כולל את חברי הכנסת של הליכוד, ש"ס, יהדות התורה וימינה. אליהם מצטרפים אורלי לוי-אבקסיס (עד לפני כחודש חלק מהעבודה-גשר-מרצ!) וכן צבי האוזר ויועז הנדל שערקו משורותיה של כחול לבן, אז באופוזיציה. הגנרל גנץ מנצח על קבוצה של לא יותר מ-15 חברי כנסת מסיעת חוסן לישראל, בהם פנינה תמנו שטה שנפרדה מ"יש עתיד". לגוש זה עשויים להצטרף בהמשך עמיר פרץ ואיציק שמולי ממפלגת העבודה.

המשמעות של יחסי הכוחות בהרכב הקואליציוני שנוצר היא שנתניהו יוכל להוביל מהלכים כראות עיניו גם בניגוד למדיניות המוכרזת של גנץ. למשל, סיפוח חד-צדדי של השטחים הפלסטיניים הכבושים, או דחייה כלשהי במשפטו, או המשך המדיניות הניאו-ליברלית הקיצונית באמצעים אחרים (ר' מאמר בעמ' 3 בגיליון השבוע של "זו הדרך").

במצע כחול לבן כלל גנץ את ההתחייבויות הבאות: תוכנית מלחמה בשחיתות הכוללת הגבלת כהונת רה"מ לשמונה שנים; ביטול חוק ההמלצות המונע מהמשטרה לפרסם עילת סגירת חקיקה פלילית; הגדרת עבירה של הפרת אמונים בחקיקה; ושמירה על תקשורת חופשית. את כל ההצעות הללו ייאלץ גנץ לאפסן במגירות. נתניהו לא יאפשר לו ליישם אותן.

המציאות הפוליטית החדשה, בעיצומו של משבר בריאותי, כלכלי וחברתי ללא תקדים, מכתיבה לאופוזיציה העקבית תעוזה, נחישות ודבקות במטרה: ביבי חייב ללכת הביתה. הוא, ממשלתו הימנית-קיצונית ודרכם הנפסדת.

הרשימה מתפרסמת בגיליון השבוע של "זו הדרך"