הבחירות המקדימות בליכוד לא היו האירוע הפוליטי המרכזי שהתרחש בימים האחרונים. גם החיבור של מפלגתו הימנית–משיחית של שר החינוך (?) רפי פרץ עם ממשיכי דרכו של הגזען מאיר כהנא לא חרג מהצפוי. האירוע הפוליטי החשוב לאחרונה היה דווקא הנאום שנשא הרמטכ"ל אביב כוכבי ביום רביעי שעבר בפני קהל אוהד במיוחד. יומיים לאחר התקיפה הקטלנית בסוריה, הוא נשא דברים בכנס שנערך במרכז הבינתחומי בהרצליה – האוניברסיטה הפרטית בבעלות משפחת רייכמן.
בית חאנון ברצועת עזה לאחר הפצצת צה"ל, אוגוסט 2014 (צילום: אקטיבסטילס)
גנרלים רגילים להצהיר הצהרות המוגדרות "ביטחוניות", אך לאמיתו של דבר הן פוליטיות לכל דבר. לא לחינם קבע הגנרל הפרוסי פון קלאוזביץ בראשית המאה ה-19 כי "המלחמה אינה אלא המשך המדיניות באמצעים אחרים". והמדיניות שמתווה האלוף כוכבי מפחידה במיוחד: היא מבשרת מלחמה. בפרפראזה משלו לגנרל הפרוסי, אבי תורת הלחימה, הצהיר הגנרל הישראלי: "המלחמה היא לעולם מוצא אחרון, אבל לפעמים מלחמה
היא פתרון".
בנוגע ל"פתרון" שהוא מציע, הדגיש רא"ל כוכבי כי "במלחמה הבאה עוצמת האש תהיה גדולה. צריך להכיר את זה ולהתכונן לזה. גם מנטלית. הם מתכננים לירות אותם [את הטילים – ז"ה] על השטחים הבנויים". אך לכוכבי תגובה ציונית הולמת: "כושר ההשמדה של נכסי האויב בשדה הקרב הוא המפתח להצלחה. הקמנו מנהלת מטרות. אלפי ידיים עוסקות בזה. יש לפעול בכל העוצמה. זו לא מלחמה של יום או יומיים. אני לא יכול להבטיח מלחמות קצרות. אנחנו נידרש לחוסן לאומי".
כוכבי הבהיר ש"במלחמה הבאה נתקוף בעוצמה את המרחב האורבני, משם האויב יורה אלפי טילים ורקטות. בניגוד לאויב שעושה הכל כדי לתקוף אזרחים, אנחנו פועלים באופן מדויק. נזהיר את האוכלוסייה בצד השני, נאפשר לה להתפנות ונתקוף גם את תשתיות המדינה המאפשרת והמארחת את ארגון הטרור – מים, חשמל ותשתיות. האחריות היא של סוריה, לבנון והחמאס. יכולות להיות טעויות, כפי שקרה לנו, לצערי, ב'חגורה שחורה'".
ממש יפה נפש הרמטכ"ל, נכון? "יכולות להיות טעויות" הודה. הוא לא סיפר לשומעיו (למה להשבית שמחה?) ש"הטעות" עליה הצביע היא קטל תשעת בני משפחת אבו מלחוס קשת היום בהפצצת הפחון בו התגוררו בדיר אל–בלח ברצועת עזה, במהלך המבצע "חגורה שחורה" ב-14 בנובמבר.
כוכבי מציע לשפוך דם ודמעות לא בשם הגנת ישראל – אלא על מזבח היריבות בין שתי המעצמות האזוריות על שליטה והשפעה במזרח התיכון. ישראל אמורה להכות את איראן ולמלא את החלל שארה"ב הותירה אחריה באזור. נאומו של כוכבי מתכתב עם נאום נוסף, שאף הוא מבשר עתיד עקוב מדם. ביום שישי האחרון לאחר נצחונו בבחירות המקדימות לראשות הליכוד, נאם ראש הממשלה בנימין נתניהו מול פעילי מפלגתו באיירפורט סיטי שליד נתב"ג. במהלך הנאום הודה נתניהו לפטרונו, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, וציין את השינויים ביחסי ישראל–ארה"ב בתקופתו: "הכרה בירושלים כבירת ישראל, העברת השגרירות [של ארה"ב] לירושלים, הכרה בריבונות ברמת הגולן, וקביעה אמריקאית שההתנחלויות אינן מנוגדות לחוק הבינלאומי. כל זה בשלוש שנים".
שוב מבטיח נתניהו, כמו בשתי מערכות הבחירות שנערכו בשנה האחרונה, לספח שטחים בחסות האימפריאליזם האמריקאי. נתניהו הכריז: "ראשית, יש לקבע סופית את גבולנו, להביא להכרה אמריקאית בהחלת ריבונותנו בבקעת הירדן ובצפון ים המלח, להביא להכרה אמריקאית בהחלת ריבונותנו על כל הישובים ביו"ש, לבסס ברית הגנה היסטורית עם ארה"ב שתשמר לחלוטין את חופש הפעולה של ישראל, ולבלום סופית את איראן וגרורותיה".
חייבים להזכיר לנתניהו ולכוכבי את דברי פון קלאוזביץ: "מלחמה היא ממלכת אי–הוודאות". אין לדעת כמה קורבנות בישראל ואצל שכנותיה תגבה המלחמה שהם מתכננים. אבל דבר אחד כבר ברור – דבריהם ומעשיהם של ראש הממשלה והרמטכ"ל מובילים הישר לבית המשפט הבינלאומי בהאג.
