האסיפה הכללית של האגודה הישראלית למדע המדינה התכנסה ביום חמישי האחרון במסגרת כינוסה השנתי באקדמית גליל מערבי. באגודה חברים מרצים וחוקרים במדע המדינה מכל האוניברסיטאות והמכללות. האסיפה הכללית ברוב קולות חבריה וחברותיה החליטה ש"הימים הם ימים קריטיים, ימים בהם יסודות ההסכמה הדמוקרטית נמצאים תחת מתקפה בשל ניסיונות לחוקק חוקים פרסונליים, בחסות החוק, בחסות הסכמים קואליציוניים, בחסות מילים ומשפטים. המשמעות היא החלפה של 'תהליך' ב'תוצאה' , שעניינה הטיית האיזון בין הרשויות במחי יד חוקית ומהירה".
הכנס השנתי של האגודה הישראלית למדע המדינה (צילום: האגודה הישראלית למדע המדינה)
האסיפה הכללית של האגודה למדע המדינה קראה עמיתים ועמיתות אנשי מדע המדינה, מקרב המוסדות האקדמיים, החברה האזרחית ומורים האזרחות, "להצטרף לפעולה אקדמית ואזרחית, ולהקדיש חלק משיעוריכם שיועברו בשלושה ימים בשבוע הבא – להוראת מושכלות יסוד של משטר דמוקרטי, לביטויי המחשבה הדמוקרטית בתרבות ובחברה, ולדיון פתוח עם הסטודנטים על סוגיות אלו".
כך הם מצטרפים לקבוצה של מרצים המלמדים וחוקרים באוניברסיטאות ומכללות ברחבי הארץ שהתארגנה כדי להיאבק בבליץ החקיקה האנטי–דמוקרטית של מפלגות הימים. הם גם פרסמו עצומה מקוונת בה הם מציעים להקדיש שלושה ימים בשבוע הקרב, מה-27 ועד ה-29 במאי, ללימודי דמוקרטיה. בין היוזמים, הפרופסורים דן אבנון (האוניברסיטה העברית), אווה אילוז (האוניברסיטה העברית), מיכל שמיר (אוניברסיטת תל אביב), אורית קדר (האוניברסיטה העברית) ואיל חוברס (אוניברסיטת תל אביב).
בעצומה נאמר כי "הדמוקרטיה בישראל לא הייתה ואיננה חפה מפגמים, לעיתים קשים, אלא שבעת האחרונה היא מאוימת דווקא מצד שליחי ציבור בה, שיש ביניהם המטיפים לפרשנות מצומצמת ומעוותת שלה. שם הדמוקרטיה נישא לשווא ותוכה הולך ונעכל. עקרונות היסוד שלה, כגון חקיקת חוקים המשרתים את הציבור ולא את שליחו, ביזור עוצמה והגבלתה, והעצמאות של שלוש הרשויות – עקרונות אלו ואחרים מתערערים בישראל 2019. אנו, מרצים ומרצות באוניברסיטאות ובמכללות בישראל מודאגים ממגמה זו. כחלק מחברותנו במוסדות אקדמיים במדינה חופשית חובה עלינו לא רק לחקור את האמת ולקדם את הידע, ולא רק להכשיר סטודנטים במקצועות השונים; חובתנו גם לתרום לחינוכם של תלמידינו ככלל, וכאזרחים בפרט. אנו מוטרדים מכך שרבים מתלמידינו מאבדים את אמונם במוסדות הדמוקרטיה וביכולת תפקודה".
לדבריהם "בישראל כמעט שאין ימים רגילים, אך ימים אלו הם הרי–גורל. ערכי הדמוקרטיה, שלטון החוק והשוויון האזרחי נרמסים ברגל גסה, כביכול בשם הציבור ולמענו, ולא היא. לכן אנו רואים בהוראת הדמוקרטיה ובדיון אודותיה עם הסטודנטים צעד חשוב, גם אם ראשוני, להזכיר לכולנו את משמעותה של אזרחות דמוקרטית פעילה ואת האחריות והאפשרויות הגלומות בה. אנו קוראים אם כן לעמיתינו המורים והמורות, לעוזרות ההוראה והמחקר, ולתלמידינו ותלמידותינו לתמוך בפעילות חשובה זו ולהשתתף בה".
יצוין שיותר מ-150 מרצים וחוקרים בכירים במשפטים הודיעו אתמול (רביעי) כי הם מתנגדים לשינויים הדרמטיים להחלשת מערכת המשפט, שנידונים כיום במסגרת המו"מ הקואליציוני. בין החותמים שמות בולטים, לרבות דיקאנים בעבר ובהווה של הפקולטות המובילות למשפטים, הפרופסורים ברק מדינה, מני מאוטנר, אייל גרוס, איל בנבנישתי, סוזי נבות, ידידיה שטרן, רון חריס ועוד. "כולנו מאוחדים בדעה המקצועית שחלק מהתוכניות המקודמות, לפי הדיווחים, במסגרת המשא ומתן הקואליציוני, הן יוזמות מסוכנות ביותר שיסבו נזק בלתי הפיך לשלטון החוק ולמסגרת הדמוקרטית של ישראל".
המרצות והמרצים למשפטים מסרו כי הם "מייצגים מגוון של עמדות פוליטיות והשקפות חוקתיות, לרבות פרופסורים הידועים בהתנגדותם לאקטיביזם שיפוטי". על פי הרשימה של המרצים שצורפה הם מפקולטות שונות באוניברסיטאות ומכללות. המרצים מתנגדים ל"בליץ החקיקתי" שמטרתו, על פי פרסומים, להעביר שינויים דרמטיים במבנה השלטון בישראל, וזאת באופן שאינו מאפשר התייעצות רחבה, דיאלוג בין הרשויות ושקילת ההשלכות של אותם שינויים. "אנו מוטרדים על כן גם מהתהליך המסתמן לנגד עינינו. אי אפשר להתעלם מכך, שהשינויים המוצעים נגועים, בין היתר, בשיקולים פסולים – כאלה הנוגעים לרצון להגן על נבחרי ציבור מסוימים מפני הליכים משפטיים – ונקודה זו מכתימה בכתם של שחיתות שלטונית את כל המהלך החקיקתי", מסרו.
עוד נכתב בהודעה מטעם המרצים והמרצות: "יש בינינו דעות שונות בנושאים כגון שפיטות, ביקורת שיפוטית והיחסים הראויים בין הכנסת, הממשלה ובית המשפט. אולם כולנו מאוחדים בדעה המקצועית שחלק מהתוכניות המקודמות, לפי הדיווחים, במסגרת המשא ומתן הקואליציוני, הן יוזמות מסוכנות ביותר שיסבו נזק בלתי הפיך לשלטון החוק ולמסגרת הדמוקרטית של ישראל".
לעצומת המרצים למען הדמוקרטיה:
