האגודה לזכויות האזרח: תכנית החומש לנגב מתעלמת ממחצית מהאוכלוסייה הבדואית

החלטת ממשלה 1877 אושרה ביום ראשון שעבר ההחלטה עוסקת בפיתוח כלכלי חברתי בקרב האוכלוסייה הערביתבדואית בנגב לשנים 2021-2017: "תכנית החומש". מטרתה המוצהרת של ההחלטה היא להביא לשיפור וביסוס היישובים הבדואים בנגב בהיבטים הכלכליים, חברתיים והקהילתיים תוך מיקוד בתחומי החינוך, שירותים חברתיים וקהילתיים, כלכלה ותעסוקה, תשתיות והעצמת הרשויות המקומיות. לפי החלטת הממשלה, ההיקף התקציבי הכולל של התכנית הוא כ-3 מיליארד שקל, שאמורים להיות מושקעים בפיתוח היישובים הערביים (המוכרים) בנגב. סכום זה מורכב מתקציבים קיימים שמגיעים ממשרדי ממשלה שאמורים להיות מושקעים בין כה וכה, מתוספת תקציבית ומהחלק היחסי (כ-15%) מהתקציב במסגרת החלטת ממשלה 922.

2017-02-18_145058

הכנות להריסת בתים בנגב (צילום: פורום דוקיום בנגב)

על אף שהתכנית חלה על כלל האוכלוסייה הערבית הבדואית המתגוררת בנפת באר שבע, הרי שבפועל הכספים יושקעו רק בעיירות המוכרות, ללא כל התייחסות ליתר 35 הכפרים הלא מוכרים.  השאלה העיקרית היא מדוע מושקעים סכומי עתק לפיתוח האוכלוסייה תוך התעלמות ממחצית ממנה. לדברי האגודה לזכויות האזרח "בדומה להחלטת ממשלה 922 והצעת חוק קמיניץ, אשר מבקש להחריף את מדיניות הריסת הבתים וישליך בעיקר על האזרחים הערבים, גם כאן חותרת החלטת הממשלה לקיים מנגנון פוגעני אשר כורך את הפיתוח ואת העברת התקציבים באכיפה מוגברת והריסה של בתים".

קריאת סעיפי ההחלטה מצביעים על כך שבניגוד להצהרותיה, התכנית אינה מגובשת על רקע המצוקה הכלכלית החברתית הקשה ממנה סובלות הרשויות הערביות בנגב מזה עשרות שנים, אלא עוסקת בשלל סעיפים נוספים אשר מטרתם בין היתר היא לקדם את המדיניות הידועה להעתקת האוכלוסייה של הכפרים הלא מוכרים וריכוזם בעיירות המוכרות. לשם כך נקבע בין היתר בסעיפי ההחלטה כי "התכנית תחול רק על היישובים המוכרים (תוך התעלמות מ-35 כפרים לא מוכרים), החלטות מועצת מקרקעי ישראל בעניין פיצוי לתובעי בעלות יעודכנו, לשווק לפחות 25 אלף יחידות דיור ברשויות, תקצוב של 30 מיליון לצורך הקמת סל שירותים הדרוש לרשויות המקומיות לשם קליטת משפחות שיעתיקו את מקומן לשכונות מפותחות ביישובי הרשויות המקומיות". כמו כן, תוקנה ההחלטה כך שההצעה כעת כוללת סעיף אכיפה – במסגרתו קיימת הוראה להגברת האכיפה של דיני התכנון והבנייה ( או במילים אחרות: להגברת הריסות הבתים), ואף תקציב של 30 מיליון שקל לביצוע פעולות נטיעת עצים של שטחים למען תפיסת הקרקע על ידי המדינה לאחר פינוי השטחים בהם מתגוררים הערביםבדואים.

לדברי האגודה "ההצעה מגלמת מנגנון בעייתי שנועד לעשות שימוש בכלי האכיפה למען הענשה וכפיית מעבר של עשרות אלפי תושבים לתוך העיירות. התכנית קודמה ללא כל שיתוף עם הקהילה למרות שמדובר בקהילה הגדולה ביותר בנגב ובקידומו של מהלך תכנוני דרמטי ביותר. על כן, לעמדת האגודה לזכויות האזרח כל יוזמה שתתנה את פיתוח היישובים בפינוי והרס של הכפרים הלא מוכרים תוביל לפתרון כושל ולהסלמה ביחס החברה הערבית לא משנה כמה עצומה תהיה ההשקעה הכספית. פתרון לא מוסכם אינו פתרון ישים, ואיש אינו מעלה על דעתו מצב בו מעבירים בכפיה עשרת אלפים אזרחים, בהם קשישים וילדים, לשטח קטן שאינו מספק מענה ראוי והולם למצוקותיהם ארוכות השנים" (על תכנית החומש ר' ידיעה נוספת שפורסמה היום באתר מק"י).