האגודה לזכיות האזרח מתנגדת להצעת החוק מבקשת להסמיך את בתי המשפט להגביל את הגישה לאתרי אינטרנט, כדי למנוע המשך ביצוע עבירות. הצעת החוק הנוכחית הייתה במקור חלק מהצעת חוק אחרת, שהוגשה בשנת 2014, ושהסדירה גם הגבלת גישה למקומות פיזיים וגם הגבלת גישה לאתרי אינטרנט. ההצעה הקודמת פוצלה – החלק שעסק בהגבלת שימוש במקומות אושר לאחרונה בקריאה שלישית. כעת עומדת לדיון בוועדת החוקה בהכנה לקריאה שנייה ושלישית הצעת החוק הנוכחית, שהיא גרסה חדשה של החלק שמסדיר הגבלת גישה לאתר אינטרנט.

לעמדת האגודה, הגם שתכלית החוק ראויה – מאבק בעבירות חמורות – היא עלולה לפגוע פגיעה חמורה בחופש הביטוי ובחופש הגישה למידע. הגבלת גישה לאתרי אינטרנט טומנת בחובה סכנה ל"פגיעה היקפית" באתרים אחרים, שלא מתבצעות בהן עבירות. התועלת של הגבלת גישה לאתרי אינטרנט עשויה להיות שולית, מכיוון שאפשר לעקוף את הגבלות הגישה באמצעים פשוטים יחסית, אך הפגיעה בזכויות תהיה קשה ובלתי מידתית. הצעת החוק הנוכחית מרחיבה את העבירות שבגינן אפשר יהיה להגביל גישה לאתר אינטרנט לעומת ההצעה הקודמת, כמו למשל מקרים של מכירת סמים קלים כגון קנביס וחשיש, או חסימה של אתרי אינטרנט "של ארגון טרור". בעיות נוספות בהצעה הן ההסתמכות הרחבה על חומר חסוי ועל ראיות שאינן קבילות, והבעייתיות בניהול הליך משפטי שיהיה ברוב המקרים במעמד צד אחד. הדרך הנכונה להיאבק בביצוע עבירות היא בחקירה, באכיפה, במניעה ובהעמדה לדין של עבריינים ולא באמצעות צנזורה על האינטרנט.