בשנת 2002, במהלך מבצע "חומת מגן", מתחה הזמרת יפה ירקוני (בתכנית "מה בוער" של גלי צה"ל) ביקורת על חיילים שסימנו מספרים על זרועותיהם של פלסטינים. "אנחנו עם שעבר את השואה, איך אנחנו מסוגלים לעשות דברים כאלו?", אמרה.
בעקבות התבטאות ביקורתית זו הגיעו לכתובתה של ירקוני איומים ומכתבי נאצה רבים. ואם לא די בכך, במשך שבועות הייתה נצורה בדירתה. לפני הבית עמדו מפגינים קולניים – ביניהם גם חיילים אשר בפניהם הופיעה בעבר – וקראו קריאות אלימות לעבר מרפסתה. היה חשש שיפגעו בה פיסית אם תצא מהבית. בהמשך, ביטל איגוד אמני ישראל (אמ"י) את מופע ההצדעה שתכנן לכבודה בהיכל התרבות.
כעבור כמה שבועות הודיעה הנהלת מועדון "צוותא" בת"א על מופע הצדעה ליפה ירקוני. כיוון שהיה עליי לצאת ללונדון ימים מספר קודם לכן, כתבתי שיר קצר, שלחתי ל-"צוותא" וביקשתי שייקרא במפגש.
בעצם, לא אני כתבתי את השיר. כתב אותו יהונתן גפן למופע הפופולארי "הכבש הששה-עשר". אני רק החלפתי מלה אחת בשיר – את המלה "שיר". כך פותח השיר המוכר:
איך שיר נולד?
כמו הצחוק.
זה מתחיל מבפנים
ומתגלגל החוצה.
איך שיר נולד?
כמו תינוק.
בהתחלה זה כואב.
אחר-כך יוצא החוצה,
וכולם שמחים.
ופתאום איזה יופי.
הוא הולך לבד.
איך שיר נולד?
כמו תינוק.
גן אלמגור (צילום: צוותא)
בנוסח שמסרתי ל-"צוותא", לקריאה במפגש, כתבתי:
איך פאשיזם נולד?
כמו הצחוק.
זה מתחיל מבפנים
ומתגלגל החוצה.
איך פאשיזם נולד?
כמו תינוק.
בהתחלה זה כואב.
אחר-כך יוצא החוצה,
וכולם שמחים.
ופתאום איזה יופי.
הוא הולך לבד.
איך פאשיזם נולד?
כמו תינוק.
כעבור חודש בערך פגשתי במקרה ברחוב בלונדון את יפה ירקוני ואת בני משפחתה. שאלתי איך הגיב הקהל לשיר ש-"כתבתי". איש מהם לא ידע במה מדובר. הסתבר, שהוחלט ב-"צוותא" שלא לקרוא את דבריי.
כמה שנים לאחר מכן עמדה השחקנית חנה מרון (שאיבדה רגל בפיגוע במינכן), בשדרות רוטשילד בתל-אביב, לפני הבניין בו הקריא בשעתו דוד בן-גוריון את מגילת העצמאות של ישראל, וקראה בפני קבוצת מפגינים את "הצהרת העצמאות של המדינה הפלסטינית". גבר קשיש (אולי אחד מלוחמי גבעתי לשעבר?) שעמד מולה וצעק קריאות גנאי, ניגש אליה לפתע וקרא: "חבל שהם לא הורידו לך גם את הרגל השנייה".
איך פאשיזם נולד? כמו תינוק.
דן אלמגור
הרשימה של דן אלמגור מתפרסמת השבוע במדור התרבות של "זו הדרך"
