הממשלה הצליחה לזכות אמש (שני בתמיכת הכנסת בהחלת "דין רציפות" על חוק ההזנה בכפייה – על אף שחברי כנסת מהאופוזיציה שנכחו במשכן ולא הצביעו היו יכולים לשנות את מאזן הכוחות. לפי ההצעה, אם ייתן בית המשפט את ההיתר, ניתן יהיה להעניק טיפול רפואי לאסיר גם אם הוא מתנגד לכך, וסוהר יוכל להפעיל כלפיו כוח כדי לאפשר את הטיפול. משמעות הדבר היא שהממשלה תוכל לדלג על ההצבעה בקריאה ראשונה ולקדם את החוק, שהדיונים עליו כבר הושלמו בקדנציה הקודמת מהמקום בו היה בעת פיזור הכנסת.
מבדיקה שערך כתב "הארץ" עולה כי חברי הכנסת יאיר לפיד ועפר שלח (יש עתיד), כמו גם חברי הכנסת זוהיר בהלול ומיקי רוזנטל (המחנה הציוני) המתנגדים לחוק – לא השתתפו בהצבעה וכמו כן גם ח"כ מיקי לוי (יש עתיד) נעדר ממנה ולא דאג לקיזוז. ההצבעה הסתיימה בפער של שלושה ח"כים בלבד, 53 בעד ו-50 נגד.
בדיון אמר ח"כ דב חנין (חד"ש – הרשימה המשותפת) כי "בכנסת הקודמת נאבקנו נגד החוק הבעייתי המסוכן והמיותר הזה ובסופו של דבר הצלחנו לעצור אותו מכיוון שגם חברים בקואליציה השתכנעו בכך. הנורמות הבינלאומיות של ארגוני הרפואה קובעות שהזנה בכפייה זה סוג של עינוי, ולא סתם עינוי, אלא עינוי אכזרי. מדינת ישראל חוקקה חוק שאוסר הזנה בכפייה לאווזים, כדאי שנבים שמה שאסור לעשות על אווזים אסור לעשות גם לבני אדם". ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) הדגישה כי הצעת החוק היא פוליטית, ומטרתה למנוע את שביתות הרעב. "הלחץ של שביתות הרעב הובילה את הממשלה לחוקק חוק שאני לא מבינה את התועלת שלו, במיוחד לא בנקודת הזמן הזו. זה רק יוביל אותנו לפגיעה חמורה יותר במדינת ישראל". היא הוסיפה כי "אנחנו בימים שהתדמית הבין לאומיות של ישראל לא בשיאה בלשון עדינה. מה אנחנו צריכים את זה עלינו עכשיו?". על פי הנוסח שהוצג לח"כים, הוצע להסמיך את נציב בתי הסוהר לפנות לבית המשפט המחוזי בבקשה לקבל היתר למתן טיפול רפואי לאסיר שובת רעב – אם ראה – על סמך חוות דעת של רופא, כי בשל שביתת הרעב קיימת אפשרות ממשית שתיגרם בתוך זמן קצר סכנה חמורה לבריאותו.
לדברי הארגון רופאים לזכויות אדם (רל"א), המתנגד נחרצות להצעת החוק "כמו בסיבוב הקודם, גם הפעם נעשו פעולות ל'ריכוך' הצעת החוק על מנת להסיר התנגדויות בקרב חברי הכנסת. אולם שינויים אלו הינם קוסמטיים בלבד שנועדו להציג מצג שווא של דאגה לבריאות האסיר כשבפועל מהות החוק נותרה כשהיתה – פסולה אתית רפואית, מוסרית ומכשירה מעשה המוגדר כעינויים. הצעת החוק אף נוגדת את חוק זכויות החולה – המאפשר טיפול ללא הסכמה בהתבסס על מצבו הרפואי של המטופל – ומפקיעה את שיקול הדעת וההחלטה מידי הרופאים וועדות האתיקה בבתי החולים, האמונות על מצבים אלו ומעבירה אותן לידי בית המשפט. גם אם איננה כופה על הרופא לבצע האכלה בכפייה הרי שהיא מאפשרת הפרה זו של האתיקה הרפואית ואף מעודדת את צוותי הרפואה לקחת בה חלק וחמור מכך משחררת אותם מכל אחריות פלילית ונזיקית בביצוע הפעולה. זה המקום לציין כי האכלה בכפייה הינה פרוצדורה רפואית מסוכנת כשהיא נעשית בכפייה. למעשה, אף שובת רעב לא מת בישראל כתוצאה מהשביתה עצמה ואילו ארבעה שובתי רעב מתו בישראל מהאכלה בכפייה".
יצוין שהצעת החוק זכתה לגינוי גורף של גופים רבים בעולם בהם ארגון הבריאות העולמי, הדווחים המיוחדים של האו"ם לבריאות ולעינויים וההסתדרות הרפואית העולמית. בישראל הורתה ההסתדרות הרפואית לא לשתף פעולה עם החוק ולסרב להאכיל בכפייה אסירים שובתי רעב. לדברי רל"א "שביתת רעב הינה כלי עבור אסירים להביע מחאה לא אלימה על עוול הנגרם להם. במקום להאכילם בכפייה, תוך השפלתם וסיכון חייהם, על ישראל להתמודד עם דרישותיהם של שובתי הרעב".
