הוועדה לזכויות הילד, בראשות ח"כ יוסף ג'בארין (חד"ש – הרשימה המשותפת) קיימה אתמול (שני) דיון בנושא כניסת ילדים פלסטינים חולים לישראל, ללא ליווי הוריהם, לצורך טיפול רפואי בישראל או בשטחי הרשות הפלסטינית.

ילד חולה יוצא מרצועת עזה במעבר ארז בליווי אמו (צילום: גישה)

כבר בתחילת הדיון התקיים שיח סוער בין חברי הכנסת. ח"כ תמר זנדברג (מרצ) אשר יזמה את הדיון, אמרה: "בשנתיים האחרונות יש עלייה אדירה בכמות הפניות שמגיעות אלינו לעזרה עם בקשות מעבר וטיפולים רפואיים, לטובת טיפולים מצילי חיים לילדים ותינוקות, אשר נולדו לתוך מציאות של כיבוש ולא חטאו בדבר. זוהי ההגדרה הברורה ביותר של מקרה הומניטרי, ודווקא מיש שחשוב לו כאבן וסבלן של ארבעת משפחות האזרחים הישראלים שבעזה, לא ייתכן שנהיה עיוורים לילידם ולמשפחות שחייהם יכולים להיות מוצלים בטיפול רפואי, שכן הם בני אדם קודם כל, ותחת שלטוננו ואחריותנו שנית".

ח"כ יוסף טייב (ש"ס) השיב לה "אין ספק שצריכים לדאוג לכל ילד, ולא משנה מאיפה הוא מגיע. בואו תחזירו את ילדינו שבידי החמאס, זו הפעילות ההומניטרית הכי גדולה. אני כן חושב שצריך להתנות את הדבר בהחזרת החיילים לגבולם ולקבר ישראל". ועוד הצטרף ח"כ מתן כהנא (ימינה) "הבעיה שחמאס פועלים כמו חיות אדם ולא בצורה אנושית, ולכן יש לשנות את הפרדיגמה. אנחנו מדינה הומנית,  ונקבל את כל הילדים הללו בשמחה, לטיפול במחלקות הכי טובות, כשהם כשבאמבולנס בו יגיעו יהיו גם החללים והנעדרים שלנו".

לדברי מנהל המערך הבינלאומי במשרד הבריאות, ד"ר אשר שולמן: "ככלל, אנחנו מאפשרים לילד להיות מלווה ע"י אחד ההורים, לא שניהם בו זמנית, ומאפשרים להורים להתחלף ביניהם במידת הצורך. במקרים חריגים אפשרנו גם לשני ההורים. יש את נושא חריגי הכניסה, ואנחנו מנסים לשבת ולמצוא פתרונות לנושאים אלה, כולל שיח מול גופי הביטחון במידת הצורך". יו"ר הוועדה העיר כי המדיניות אשר מאפשרת יציאה מעזה לטיפולים מצילי חיים בלבד, ולא גם לטיפולים רפואיים אשר אינם קיימים ברצועה, היא שגויה ואינה עומדת במבחני החוק, ויש לשנותה.

על פי הנתונים שמסר רן גולדשטיין, מנכ"ל רופאים לזכויות אדם: "בשנת 2019 אחד מכל חמישה ילדים יצא ללא הורה. זה מחריד ואין סיבה שזה יקרה. בסופו של דבר יש פה מדיניות ביטחונית, של השב"כ ככל הנראה, אבל היא גם מאוד שרירותית. מישהו מוגדר כמעוכב או מנוע, ואז מגיעה פנייה שלנו, ופתאום הוא מאושר – זה מוכיח שזה שרירותי. כמו כן, רוב הבקשות אינן מסורבות, אלא יש עיכוב בתשובה בהליך הבירור, ואז הילד מפספס את התור שנקבע לו בשל העיכוב".

 מנהל יחידת התיאום בבית חולים שיבא – תל השומר, ראיד בלעום, הוסיף ש"בכל רגע נתון יש אצלנו עשרות ילדים מאושפזים, רובם חולי סרטן,  וכרגע יש 30% מהם ללא נוכחות הורים. זה טיפול שיכול להימשך חודש, חודשיים ואף שלושה. הם מגיעים פעמים רבות במצב רפואי קשה, וצריכים טיפולם מצילי חיים ושהותם מתארכת".

 "טיפול אופטימלי דורשים תנאים מיטביים, ואין מדובר רק על יכולות רפואיות אלא בדברים שמסביב. הילד מנותק מסביבתו הטבעית ומוכרת לתקופה ארוכה, ולכן התמיכה של הורה היא עיקר החיזוק המורלי עבורו. פעמים רבות ילדים ביקשו להפסיק טיפולים רפואיים בגלל געגוע. גורמי הביטחון יעדיפו לאשר למשל ליווי ע"י הסבתא המבוגרת, אך לא תמיד זה מספיק לילד, וגם יכול ליצור קושי פיזי עבורה. כמו כן, נוכחות ההורה דרושה מסיבות רפואית לעתים, אם בשל הליכים כמו סיווג רקמות או תרומת מח עצם, ואם בכדי לתת הוראות הדורשות אישור אפוטרופוס, ואי המצאות ההורה מעכבת את התהליך".

ח"כ ג'בארין סיכם את הדיון: "לוועדה חשוב לקבוע באופן מפורש את זכותם של הילדים לקבל טיפול בליווי אחד מהוריהם ושמענו על החשיבות הרפואית והפסיכו–סוציאלית של הליווי מבחינה מקצועית, לצד החובה של החוק הבינלאומי. הנתונים שנשמעו בדיון, לפיהם כ-30% מהילדים אינן זוכים לליווי הורה הם נתונים מטרידים, קשים, ויש בהם הפרה של החלטת ועדת הזכויות הכלכליות החברתיות והתרבותיות של האו"ם, אשר קבעה את זכות הילד לליווי זה. על כן הוועדה קובעת שיש לאפשר לילדים להיכנס לישראל ולקבל את הטיפולים בליווי הורה". "הוועדה מדגישה את הצורך לאפשר לילדים גישה לכל סוגי הטיפולים שאינם בנמצא ברצועת עזה, לא רק טיפולים מצילי חיים, שכן גם הם חיוניים לילדים", הדגיש.