אלפי שנות היסטוריה ומטענים דתיים מתנקזים למקום אחד. מאז חורבן הבית השני משמש הר הבית עבור היהודים מושא כיסופים דתי. במקביל, אל–חרם א–שריף הוא מתחם מקודש עבור המוסלמים, והמסגדים קיימים ועומדים כבר למעלה מ-1,000 שנה.
מיהם הגורמים הפועלים לשינוי מעמדו של הר הבית / אל–חרם א–שריף, מאתר בעל משמעות דתית ליהודים ומוסלמים ליעד מרכזי במאבק הלאומי הישראלי–פלסטיני? האם ההתנגשות על ההר היא גזירת גורל? לקראת ט' באב ובעיצומם של ימי בין–המצרים, עמותת עיר עמים תקיים דיון על המשמעות הדתית והלאומית של המתחם המקודש, על התהליכים הפוליטיים הקשורים בו, ועל האפשרויות לעתיד.
הדיון יתקיים ביום רביעי הקרוב, 18 ביולי, בשעה 19:00 בקרוסלה, מטודלה 1, ירושלים; בהשתתפות: חוה שוורץ, מורת דרך ומורה לתולדות האמנות. דוקטורנטית באוניברסיטה העברית. כותבת על עיצוב נופים סימבוליים בהקשרים דתיים ולאומיים; ד"ר עלי אלעאוור – יליד העיר העתיקה בירושלים, חוקר ההתלכדות המוסלמית הפלסטינית סביב מסגד אל–אקצא וערן צדקיהו – חוקר בפורום לחשיבה אזורית, עוסק בלאומיות דתית בסכסוך הישראלי–פלסטיני, מורה דרך המתמקד בסיורים גאו–פוליטיים. דוקטורנט במכון למדע המדינה בפריז. מנחה: יעל גידניאן.
האירוע בפייסבוק: