הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בראשות ח"כ עאידה תומא–סלימאן (חד"ש – הרשימה המשותפת) קיימה אתמול (רביעי) דיון בנושא טיפול מערכת החינוך בהטרדות מיניות. הדיון התקיים לבקשת ח"כ מוסי רז (מרצ) בהמשך לפרסומים בשבועות האחרונים על הטרדות ופגיעות מיניות בבית ספר תלמה ילין בתל אביב. לדברי ח"כ רז "על אף שבמקרים האחרונים שפורסמו דובר בעיקר על בית ספר אחד, לצערנו דברים כאלה קורים גם בבתי ספר נוספים. הגיע אליי מידע על מיזם של בני נוער שהחלו לאסוף עדויות ולטפל בהן וראיתי לנכון להביא את זה לכאן ולבחון כיצד ניתן לשלב בין מיזם של בני נוער לבין עבודת משרד החינוך באופן שיוכל לשפר את ההצלחה במאבק בתופעות האלה".
שני חברים בנוער מרצ, תמר מינצר ואמיתי שלום שריף, סיפרו בדיון על המיזם שהובילו, במסגרתו ביקשו מבני נוער לשתף בהטרדות ופגיעות מיניות שחוו בבתי הספר ובאופן שבו טופלו. לדבריהם, תוך זמן קצר הגיעו אליהם כ-180 תלונות של תלמידות ותלמידים, חלקן הגדול אנונימיות, כאשר בין היתר דווח על יחס משפיל מצד מורים כלפי מתלוננות, זלזול בתוכן התלונות ועוד. לדברי מינצר "שלוש מתוך כל ארבע משיבות על הסקר שערכנו סיפרו שכלל לא דיווחו על המקרים ומבין אלה שכן דיווחו, מעטות אלה שהעידו כי קיבלו טיפול ראוי מצד בית הספר והצוות החינוכי. כתבנו על כך לשר החינוך לפני חודש וחצי ועדיין לא קיבלנו תשובה. בשלב מסוים נאלצו לסגור את קבלת הפניות כי הרגשנו שאין לנו את האמצעים לטיפול במקרים שהגיעו אלינו".
בעקבות הדברים דרשה יו"ר הוועדה ח"כ תומא–סלימאן ממשרד החינוך להסביר כיצד הוא נאבק בתופעה של הטרדות ופגיעות מיניות במערכת החינוך וכיצד הוא מפקח על הטיפול בתלונות. לדברי הממונה על החינוך למיניות במשרד החינוך, איריס מנדה בן יעקב, "ישנם שלושה חוזרי מנכ"ל ברורים ומפורטים שעוסקים במיניות ופגיעה מינית– חובת דיווח, פגיעת תלמידים בתלמידים ופגיעה של עובדי הוראה בתלמידים. מי שעוזר להטמיע את החוזרים זה יועצי בית הספר שעוברים הכשרה בתחום. יש לנו גם כ– 60 מדריכים, פסיכולוגים ויועצים חינוכיים מטעם המשרד שאחראים להעביר את העיסוק בנושא של מיניות לשטח. ישנה הנחיה להעביר שיעורי חינוך למיניות– מכיתה א' עד י"ב, באופן שמותאם לשלבי התפתחות של הילדים. אנחנו מודעים לכך שיש בתי ספר שמעבירים את זה בצורה מסודרת ויש כאלה שפחות. ראוי לציין שגם בקרב ההורים– חלק מברכים על הפעילות הזו וחלק גם מתנגדים". עוד מדבריה של מנדה עולה כי המשרד אינו מנהל מעקב ארצי אודות כמות התלונות על הטרדות ופגיעות מיניות במערכת החינוך ואופן הטיפול בהן: "התלונות מגיעות למפקחות על הייעוץ בכל מחוז, הן אוספות את הנתונים ומטפלות בהם. אין איסוף נתונים ברמה הארצית".
בתגובה לדברים אמרו חברי בכנסת תומא–סלימאן ורז כי העובדה שהמשרד אינו מנהל מאגר נתונים ארצי מקוממת ואינה מאפשרת בניית מדיניות ברורה למאבק בתופעה לרבות מעקב אחר מגמות בכמות התלונות, בחינת אפקטיביות של מהלכים שננקטים ועוד. יצוין שנציגי בית הספר לאמנויות תלמה ילין שהוזמנו לקחת חלק בדיון בחרו שלא להגיע.
בסיכום הדיון בירכה יו"ר הוועדה את בני הנוער שהציגו את המיזם ופנתה לשר החינוך בדרישה להשיב לפנייתם. עוד הוסיפה כי "מדאיג שלאחר שנתיים וחצי שאנחנו מדברים על הנושא הזה לא קיבלתי תשובה ברורה ממשרד החינוך לנושא של מדיניות איסוף ובקרה בתוך משרד החינוך, כי כנראה שאין כזו. זה מעיד על כך שמשרד החינוך לא מתייחס בכובד ראש לביטחונם של התלמידים כשהם תחת אחריותו. לבסוף ביקשה ממשרד החינוך להעביר לוועדה את תוצאות הסקר אודות תכנית הלימוד לכישורי חיים מהשנה שעברה, וכן פירוט של כמה אחוזים מבתי הספר העבירו שעות חינוכיות בנושא זה כנדרש לרבות פילוחים מגזריים. כמו כן דרשה לקבל הסבר אודות היעדר איסוף נתונים ארצי אודות פגיעות מיניות בבתי הספר. לצד זאת, הצהירה יו"ר הוועדה כי תפנה את הסוגיה גם לפתחן של שרת המשפטים איילת שקד והשרה לשוויון חברתי גילה גמליאל, אשר הכריזו לאחרונה על הקמת וועדה חדשה למאבק בתופעה של הטרדות מיניות וכן חידשה את הקריאה לשרת המשפטים להחיל א התקנות למניעת הטרדות מיניות גם על בתי הספר".
