דיון בבג"ץ בעתירת נגד התכנית לבנות מרכז תיירות בהתנחלות שילה

דיון בבג"ץ נגד תוכנית לבניה של 11 אלף מ"ר בשטח האתר הארכיאולוגי תל שילה נערך היום בירושלים. האתר נמצא בשטח ההתנחלות שילה, מצפון לרמאללה. העתירה הוגשה על ידי עמק שווה לאחר שבאתר נעשו עבודות בניה בלתי חוקיות מתמשכות ובלב השכבות הארכיאולוגיות. המועצה האזורית מטה בנימין ועמותת המתנחלים "משכן שילה" המנהלות את האתר אחראיות לעברות ובניה לא חוקית רבה: הקמת חממות חקלאיות, בניית מרכז תצפית והדרכה בלב התל הארכיאולוגי ובניית מבנים נוספים כדוגמת אצטדיון, שטחי חניה ועוד. לדברי עמק שווה "כל זאת לפני אישור תכונית הבניה ובניגוד לחוק. המתנחלים משקיעים עשרות מיליוני שקלים לפיתוח האתר תוך פגיעה בעתיקות, והפיכתו מרכז תיירות לטובת מפעל ההתנחלויות. תל שילה הפך לפרויקט פוליטי מרכזי באזור שילה, במסווה של פעילות ארכיאולוגית".

2017-02-15_192136

"מוצגים" בתל שילה (צילום: עמק שווה)

לאחר שבאוגוסט 2015 אישרה ועדת התכנון העליונה של יו"ש בניית 11 אלף מ"ר בתוך שטח האתר הארכיאולוגי של תל שילה, עתר עמק שווה לבג"ץ נגד הבנייה המיועדת. אנו טוענים שיישום התוכנית יהווה פגיעה חסרת תקדים באתר ארכיאולוגי בן אלפי שנים לטובת אינטרסים פוליטיים של המתנחלים באזור. תל שילה נמצא סמוך להתנחלות שילה, בין שכם לרמאללה. מזרחית לשילה נמצאים המאחזים אש קודש ועדי עד, שבהם מרוכזים צעירים המכונים "נוער הגבעות". בשנים האחרונות ניכרים מאמצים להפוך את האתר הארכיאולוגי לעוגן תיירותי מרכזי, שימשוך אליו מבקרים רבים. חוויית המבקר באתר תל שילה מתבססת בעיקר על הסיפור המקראי, וקובעת ללא עוררין, ובניגוד לשיח הארכיאולוגי המדעי, שכאן שכנו בוודאות המשכן והיישוב המקראי. כך נבנה סיפור שמציג את המקום כערש הקדום של העם, מקום שאי אפשר לנתק אותו מבחינה טריטוריאלית וסימבולית מישראל.

במארס 2014 הוגשה לוועדת התכנון והבנייה של המנהל האזרחי תוכנית לבניית מרכז תיירות באתר הארכיאולוגי תל שילה. העבודות במקום החלו עוד לפני אישור התוכנית, ורק פנייתנו ליועץ המשפטי של המנהל האזרחי הביאה להפסקתן. מיד לאחר מכן התפרסמה ע"י המנהל האזרחי תוכנית מתאר חדשה לתל שילה. התוכנית המוצעת (מס. יוש/205/15) על ידי המועצה האזורית מטה בנימין התמקדה בפיתוח התיירותי של התל וסביבותיו בהיקף של יותר מ-300 דונם.

בעתירת עמק שווה, שהגיש עו"ד איתי מק, אנו טוענים שמדובר בתוכנית שערורייתית לבנייה בתוך תל עתיקות, שקודמה ברשויות התכנון במִנהל האזרחי באופן רשלני ובניגוד לשכל הישר. השורה התחתונה היא שהתוכנית, אם תאושר, עתידה להפוך תל ארכיאולוגי למרכז מסחרי ומוקד בילויים, כאשר בין התוכנית לבין המורשת התרבותית הגלומה בשרידים הארכיאולוגים במקום אין כל קשר. התוכנית עתידה לשנות לבלי הכר את אופי האתר הארכיאולוגי, ולפגוע בחלק ניכר מהשרידים הארכיאולוגיים במקום. מדובר בהיקף בנייה חסרת תקדים בתוך אתר ארכיאולוגי.

יונתן מזרחי מעמק שווה מסר כי "בהוראות הבנייה לתוכנית מיועד שטח של 1,000 מ"ר לאולם אירועים ו-500 מ"ר לאולם כינוסים, מרכז מבקרים בשטח 1,400 מ"ר, חקלאות תיירותית בשטח 900 מ"ר, מתחם מסחרי תיירותי בשטח 800 מ"ר ועוד מסחר תיירותי בשטח 900 מ"ר,  פינת חי בשטח של 300 מ"ר, מחסנים ולוגיסטיקה בשטח של 400 מ"ר, מלון של 60 חדרים בשטח של 4,850 מ"ר. כמו כן מצוינת בתוכנית הקמת רפת, דיר, מפעל בוטיק, סטודיו, ובית מלאכת אומן. לגבי חלק גדול מהמבנים הנ"ל כלל לא קיימים בתכנית נתונים על מיקומם הספציפי ושטחם. כמו כן אין הסבר לכפילויות בשימושים. למשל, למה יש צורך הן באולם כינוסים בשטח 500 מ"ר והן באולם אירועים בשטח 1,000 מ"ר, למה יש צורך הן במתחם מסחר תיירותי בשטח 800 מ"ר והן במסחר תיירותי בשטח 900 מ"ר. למה יש צורך הן בפינת חי בשטח של 300 מ"ר והן ברפת ובדיר? לצד הפגיעה שכל בנייה מסבה לאתר העתיקות, כל המתקנים המוזכרים בשטח זה אינם נחוצים לאתר עתיקות ואין קשר כלשהו בינם לבין האתר".