בשנת 2003 הוקמה המועצה האזורית אבו בסמה שבנגב, כפועל יוצא של מאבקם הממושך של התושבים הערבים–בדואים בנגב להכרה בכפריהם. המועצה איגדה 11 ישובים מוכרים. מאז הקמתה של המועצה המקומית דחה משרד הפנים את הבחירות בה שוב ושוב. בעקבות עתירה שהגישה האגודה לזכויות האזרח חייב בג"ץ את הרשויות לקיים בחירות במועצה האזורית, אך טרם קיומן הוחלט לפצלה לשניים – המועצות האזוריות נווה מדבר ואלקסום.

הכפר דריג'את שבמועצה האזורית אלקסום (צילום: ויקיפדיה)

בינואר 2016 הודיע שר הפנים על קיום בחירות ראשונות בשתי המועצות האזוריות. הפעם ההתנגדות לקיום הבחירות באה מצד תושבים מהכפרים עצמם, אשר עתרו לבג"ץ בבקשה לדחות את הבחירות בשל הרישום הנמוך של התושבים במועצת אלקסום ובשל סיכויי ההצלחה הנמוכים של המועצה לכשתיבחר.

האגודה הגישה בקשה להצטרף כמשיבים לעתירה, בשם שישה תושבי ותושבות המועצה האזורית אלקסום, המבקשים לממש את זכותם לבחור ולהיבחר. בבקשה נטען כי הסוגיות שבגללן מבקשים העותרים לדחות את הבחירות הן סוגיות הנמשכות זה שנים רבות ולא נראה כי ייפתרו בעתיד הקרוב, והן אינן יכולות לשמש כתירוץ לדחיית הבחירות פעם אחר פעם. סוגיות אלה כבר עמדו בפני בג"ץ בעתירה בעניין המועצה האזורית אבו בסמה, ונפסק שיש לקיים את הבחירות. עוד טוענת האגודה כי דווקא קיום הבחירות במועדן היא זו שתעודד את יצירת התנאים לקיום הליך בחירות תקין בהקדם. הדחייה החוזרת ונשנית של הבחירות הסבה נזק והותירה את התושבים בתחושה מרה של פגיעה קשה בכבודם, ובידיעה שזכויותיהם היסודיות ביותר במשטר דמוקרטי – הזכות לבחור ולהיבחר והזכות לשוויון – נפגעות לאורך זמן. נזק זה עולה עשרות מונים על כל תועלת שיכולה להיות מדחיית הבחירות לתקופה נוספת.