ארגון בצלם פרסום השבוע דו"ח חדש העוסק בכפר בורקה שבמחוז רמאללה. לדברי בצלם בורקה אינו כפר יוצא דופן. הוא לא היה מעולם בחזית המאבק נגד הכיבוש ולא סבל מצעדי ענישה חריגים והוא נבחר דווקא משום חוסר הייחוד שבו, כדי לשמש משל לחייהם של תושבי כפרים פלסטינים תחת הכיבוש: זהו כפר קטן וציורי, מוקף שדות, הסובל מהגבלות תנועה קשות המבודדות אותו מסביבתו, מגזל נרחב של אדמותיו ומחנק תכנוני. כל אלה הפכו אותו לכפר מוזנח, צפוף ונחשל, שכמחצית מתושביו חיים על סף קו העוני או מתחת לו.

מחברי הדו"ח מציינים כי "בורקה היא משל לכיבוש, המראה כיצד ההתנחלויות והאינטרסים שלהן ממלאים תפקיד מרכזי בהתוויית מדיניותה של ישראל, גם במחיר פגיעה אנושה בתושבים הפלסטינים, וכיצד מארג משפטי–אדמיניסטרטיבי חונק כפר ומונע התנהלות סבירה של שגרת חיים ופיתוח: הרשויות הישראליות מעדיפות תמיד את האינטרסים של המתנחלים ושל ההתנחלויות על פני צרכיה וטובתה של האוכלוסייה הפלסטינית. על אף שהקמת ההתנחלויות כלל אינה חוקית, המדינה מקצה משאבים רבים לפיתוחן ולהגנה על תושביהן – בזמן שהיא עושה כל שביכולתה כדי למנוע פיתוח פלסטיני".

המציאות בבורקה, כמו בשאר הגדה, תוכל להשתנות באופן מהותי רק עם תום הכיבוש. ואולם הרשויות הישראליות יכולות לבצע כבר כעת שורה של צעדים שתביא לשיפור משמעותי בחייהם של תושבי הגדה. במקרה של בורקה, צעדים אלה חייבים לכלול: הסרה של כל המחסומים והחסימות שהוצבו על הדרכים המקשרות בין רמאללה לכפרים שממזרח לה; הסדרת גישתם של תושבי בורקה לאדמותיהם הסמוכות להתנחלויות, ודאגה לכך שיוכלו לעבדן ולרעות בהן את צאנם בבטחה, ללא חשש מפגיעות של מתנחלים ומתן היתרים לתושבי הכפר לבנות על האדמות שבבעלותם, לרבות בנייה למגורים והקמת מבני ציבור הנדרשים לצורך פיתוח הכפר.

לעיון בדו"ח המלא (עברית, 59 עמודים):

http://www.btselem.org/sites/default/files2/201410_invisible_walls_of_occupation_heb.pdf