דו"ח מרכז טאוב: העוני גדל, השכר תקוע והפרטה גוברת של שירותים חברתיים

דו"ח "מצב המדינה 2017" של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל שהתפרסם הבוקר (ראשון) קובע כי שיעור העוני בישראל נמוך יחסית לפי הכנסות כלכליות (כלומר לפני השפעת המסים והתשלומים מהמדינה), ולפי שיעור הישראלים הנמצאים מתחת לקו העוני הוא 24% – לעומת 29% בממוצע במדיניות הקפיטליסטיות הגדולות המאוגדות בארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD). אך כאשר בודקים את ההכנסות הפנויות לשימוש משקי הבית, ישראל נמצאת במקום האחרון, עם שיעור עוני של 19%, כשהיא מקדימה את ארה"ב, מקסיקו וטורקיה.

2017-05-28_174504

עוד עולה מהדו"ח כי חלה ירידה בשיעורי העוני בהכנסות כלכליות, אך לא בהכנסות פנויות. בהשוואה לפי הכנסות כלכליות, שיעורי העוני בישראל נמוכים יותר מברוב מדינות והם יורדים עוד במשך הזמן, בעיקר בקרב אזרחים ותיקים. אולם במדידה לפי הכנסות פנויות, שיעורי העוני בקושי השתנו כבר יותר מעשור. בבחינת גילי העבודה בלבד נראה ששיעור העוני בהכנסות פנויות לא השתנה, אך חל שינוי משמעותי בהרכב האוכלוסייה הענייה. חלקם של הערבים והחרדים בקרב העניים עלה מ-44% בשנת 2002 ל-57% בשנת 2015. גידול זה חורג בהרבה משיעור הגידול בחלקן של קבוצות אלו בכלל האוכלוסייה.

חוקרי טאוב מסבירים כי ההפרש הגדול בין שני סוגי מדדי העוני (הכנסות כלכליות מול הכנסות פנויות) מעיד על חוסר הצלחה של המדינה בצמצום העוני בעזרת מיסוי ומערכת הביטחון הסוציאלי, בין היתר "בשל נטל המס הנמוך ואוכלוסיות גדולות המתאפיינות בהון אנושי נמוך, אחוזי השתתפות נמוכים בשוק העבודה ומשפחות גדולות".

עוד עולה מהדו"ח כי ההוצאה החברתית (הכוללת הוצאות בתחומי החינוך, הבריאות והרווחה) עמדה בשנת 2015 על 192 מיליארד שקלים, הרמה הגבוהה ביותר מאז שנת 2000. ההוצאה הכוללת על רווחה עומדת על כ-94 מיליארד שקלים, שהם כ-21% מסך ההוצאה הממשלתית.

עם זאת, עיקר העלייה בתקציב הרווחה התרכזה בתחום הקצבאות, בייחוד בשל שינויים דמוגרפיים (כמו הזדקנות האוכלוסייה) והרחבת ההוצאה על אנשים עם מוגבלות. לעומת זאת, ההוצאות על תחומים כמו טיפול מוסדי ומערך שירותי הרווחה ירדו לאורך השנים.

על הפרטתם של שירותי הרווחה מעיד הנתון לפיו כ-80% מתקציב משרד הרווחה מוקצה למיקור חוץ, ו-94% מהתשלומים למיקור חוץ מועברים לספקים ותיקים, אף שהם מהווים רק 56% מכלל הספקים. בקרב משקי בית בראשות בני 66 ומעלה שיעור בעלי הדירה עומד על 77%, וליותר ממחצית האוכלוסייה יש הכנסה מפנסיה תעסוקתית. שיעורי משקי הבית שאין להם הכנסה מפנסיה תעסוקתית או דירה בבעלותם ירד מ-20% ב-2003 ל-16% ב-2015. עוד עולה מהדו"ח כי הכנסותיהם של ערבים ושל עולים מבוגרים נמוכות יותר משל יהודים ותיקים.

בעוד שהעלייה הניכרת בשיעורי התעסוקה שחלה בסוף העשור הקודם היא מבורכת והגדילה את ההכנסה הפנויה של משקי הבית ואת הצריכה הפרטית, היא הובילה להאטה בעליית השכר הממוצע, בעיקר אצל עובדים צעירים (גילאי 30-35). מצד אחד, חלקם של העובדים בשכר נמוך גדל, בעיקר בקרב אקדמאים, ומצד שני חלה עלייה בשיעור העובדים המשכילים, ששכרם גבוה יותר, ועלייה זו קיזזה, לפחות חלקית, את הירידה שחלה בשל הצטרפותם של העובדים החדשים בשכר נמוך.

שיעור ההשתתפות בשוק העבודה, שעלה משמעותית בעשור האחרון, ניכר בעיקר בקרב נשים, בדומה למגמה העולמית. התעסוקה של נשים ב-2014 הגיעה לשיעור הגבוה ביותר בכל הזמנים: 74.3%, והוא נותר כך גם בשנת 2015.

לעיון בדו"ח המלא:

http://taubcenter.org.il/wp-content/files_mf/pon2017hebrew94.pdf