דו"ח של הארגון משמר זכויות אדם שפורסם היום (רביעי) מאשים את הרשות הפלסטינית בגדה המערבית ואת רשויות חמאס ברצועת שהן עזה עוצרות באופן שרירותי מבקרים ומתנגדים לא אלימים. הרשות הפלסטינית הודתה כי בין החודשים ינואר 2018 ומארס 2019 היא עצרה יותר מ-1,600 בני אדם בגין התבטאויות לא אלימות, ואילו רשויות חמאס עצרו יותר מ-1,000 בני אדם במהלך ההפגנות הלא אלימות נגד שלטונן בחודש מארס 2019 לבדו.

כוחות ביטחון פלסטיניים בגדה (צילום: אקטיבסטילס)

אריק גולדשטיין, סגן מנהל חטיבת המזרח התיכון וצפון אפריקה בארגון מסר ש"המחלוקות המרות בין הרשות הפלסטינית לחמאס נותרו בעינן אך שתיהן שותפות לגישה הדוגלת בריסוק המחאה… מנהיגים המחזיקים בשלטון כבר יותר מעשור ללא בחירות צריכים, לכל הפחות, להקשיב לביקורת ולא להעניש עליה".

יותר מחצי שנה לאחר שדו"ח קודם של ארגון מצא דפוס שיטתי של מצערים שרירותיים ועינויים ברשות הפלסטינית בעזה שתחת שלטון החמאס "לא נעשו מאמצים רציניים כלשהם למצות את הדין עם מבצעי ההפרות ולא הוכנסו שינויים ניכרים במדיניות או בדפוסי הפעולה". מינואר 2018 ועד לסוף מארס 2019 לא הורשע איש מאנשי כוחות הביטחון בבתי המשפט בעזה בגין מעצר שרירותי, התעללות או עינויים. בתי המשפט בגדה המערבית הרשיעו רק אחד מאנשי כוחות הביטחון בעבירות אלה וגזרו עליו 10 ימי מאסר, כך על פי נתונים שסיפקו משרדי הפנים של הרשות הפלסטינית וחמאס.

הרשות הפלסטינית מסרה למשמר זכויות אדם כי במהלך שנת 2018 ובשלושת החודשים הראשונים של שנת 2019 כוחות הביטחון שלה עצרו 65,415 פלסטינים בגדה המערבית. רשויות חמאס מסרו כי באותה תקופה הן עצרו ברצועה 4,235 פלסטינים. הרשות הפלסטינית דיווחה על החזקת 1,134 איש במעצר נכון ל-21 באפריל, בעוד שהחמאס החזיק לדבריו ב-1,885 איש נכון ל-23 באפריל.

הרשות הפלסטינית אמרה כי במהלך פרק זמן זה משטרתה ומנגנון הביטחון המסכל שלה עצרו 1,609 בני אדם בגין "העלבת בכיר" ו"חרחור סכסוכים בין פלגים". שני סעיפי אישום אלה מגדירים למעשה התנגדות לא אלימה כעבירה פלילית. הרשות אמרה עוד כי במהלך שנת 2018 הגישו תובעיה אישומים כנגד 815 אנשים מתוקף "חוק הפרסומים הדיגיטליים" המגביל פרסומים כאלה, ובכללם אישומים המבוססים על פרסומים במדיה חברתית. כמו כן ציינה הרשות כי במהלך אותה תקופה עצרו כחות הביטחון שלה 752 בני אדם בגין פרסומים בתקשורת החברתית. לפחות חלק מהמעצרים ומהאישומים הללו היו בגין ביקורת או התנגדות לרשות הפלסטינית או לאנשיה שבוטאו בדרכים לא אלימות.

רשויות חמאס אמרו כי בין החודשים ינואר 2018 ומארס 2019 הן העמידו לדין 24 בני אדם בגין העלבת אנשים בהתבסס על פרסומים בתקשורת החברתית, 15 בגין "פגיעה באחדות המהפכנית" ו-27 בגין "שימוש לרעה בטכנולוגיה". כל העבירות הללו, המנוסחות בהרחבה, משמשות לענישה בגין התנגדות לא אלימה. לדברי הארגון "נתונים אלה אינם מייצגים נכונה את מספר המעצרים השרירותיים בפועל, שהוא גבוה יותר".  על-פי הנציבות הפלסטינית העצמאית לזכויות אדם יותר מ-1,000 בני אדם נעצרו באופן זה במסגרת ההפגנות שהתקיימו בחודש מארס תחת הכותרת "אנחנו רוצים לחיות". הנציבות ציינה גם כי קיבלה 455 תלונות מפלסטינים בגדה המערבית וברצועת עזה על "עינויים והתעללות" בשנת 2018 ובשלושת החודשים הראשונים של 2019. 242 מהמקרים נגעו לכוחות הביטחון הפלסטיניים בגדה המערבית ו-213 לכוחות חמאס ברצועת עזה.

שתי הרשויות אינן מודות במעשים פסולים כלשהם, ונמנעו מנקיטת צעדים משמעותיים לטיפול בהפרות, ברוח תרבות הפטור מעונש המאפיינת אותן. הרשות הפלסטינית אמרה כי בין החודשים ינואר 2018 ומארס 2019 היא קיבלה 346 תלונות על מעצר שרירותי ועל התעללות, שנגעו ברובן למשטרה, ופתחה בחקירה בכל המקרים. עם זאת, הרשות מצאה כי רק ב-48 מקרים, 14% בלבד, נעשו מעשים פסולים. 28 מהמקרים הללו הובילו לאזהרות או ענישה מנהלית כגון הפחתת שכר או עיכוב קידום. במכתב צוין כי רוב התלונות בדבר עינויים שנגעו למנגנון הביטחון המסכל נועדו "להכתים את תדמיתה של פלסטין בפני החברה האזרחית הבינלאומית". מתוך 20 תיקים שהועברו לתביעה או שהוגש בהם כתב אישום רבים עדיין פתוחים ורק אחד הוביל להרשעה: קצין מודיעין של הרשות הפלסטינית שקיבל עונש של עשרה ימי מאסר בגין תקיפת מפגינים.

רשויות חמאס אמרו כי קיבלו במהלך תקופה זו 47 תלונות על מעצר שרירותי ועינויים. הן מצאו כי בשמונה מקרים נעשו מעשים פסולים, ופתחו בחקירה לגבי כל אחד מהם. שבעה מקרים שנגעו למעצר שרירותי ולהתעללות הובילו לענישה מנהלית, כולל העברה מתפקיד ומעצר ללא משפט למשך עד חודש. מקרה אחד של עינויים הועבר לתביעה הצבאית אך מתנהל עדיין בבתי המשפט. לא היו הרשעות כלשהן. במהלך השנים 2016 ו-2017 לא הורשע אף חבר במנגנוני הביטחון הפלסטיניים בעוון מעצר פסול או עינויים.