גרינפיס: עשרות תחנות כוח מופרטות מונעת בגז ייפגעו באקלים ובסביבה

הקמתן הצפויה של עשרות תחנות כוח מופרטות מונעות בגז ברחבי הארץ, בהספק כולל של קרוב ל-10,000 מגוואט מהווה מכשול למאבק בשינוי אקלים ולא תאפשר לישראל לקדם אנרגיות מתחדשות והתייעלות אנרגטית בעתיד. כך עולה מדו"ח חדש שפרסם הארגון הסביבתי גרינפיס תחת הכותרת: "פול גז בניוטרל – מפת האנרגיה של ישראל: תמונת מצב עדכנית". על פי הדו"ח, תחנות כוח מונעות בגז פועלות לתקופה של כ-50 שנים, ומשק מבוסס על גז נוגד את מטרת הסכם פריז, עליו ישראל חתומה, להגבלת התחממות כדור הארץ לעלייה של עד שתי מעלות צלזיוס עד סוף המאה.

2018-05-27_200939

מגרינפיס נמסר כי בעקבות מאבקים רבים של תושבים מכל רחבי הארץ נגד הקמתן של תחנות כוח לייצור חשמל מגז, והעובדה שאין שקיפות ופרסום ברור אשר מרכז את המידע בנושא, בארגון ערכו לראשונה תסקיר הבוחן את מדיניות הקמתן של אותן תחנות, היקפן והשפעתן הצפויה על הסביבה ובריאות הציבור. מתוך הממצאים עולה שביחס לתחזיות משק החשמל לשנת 2030, צפוי עודף ייצור חשמל משמעותי ביחס לביקוש, בהיקף שנע בין 4%, לפי תחזיות היזמים הפרטיים, לבין 1702% לפי תחזית המשרד להגנת הסביבה. בטווח יש הערכות נוספות של חברת החשמל ובנק ישראל שעומדות על עודף ייצור של 25% והערכת רשות החשמל, לפיה ללא שחלוף תחנות ישנות צפוי עודף של 134%.

הדו"ח מצביע על שורה של הנחות עבודה שמסבירות את עודף ייצור החשמל המתוכנן במשק: אין וודאות לעמידת המדינה ביעדים לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת ולהתייעלות אנרגטית (17% עד 2030); הפרטת משק החשמל עוברת דרך הגדלת עוגת הייצור באמצעות גז; תחנות כוח ישנות צריכות להיות משוחלפות בתחנות מבוססות גז; צמצום השימוש בפחם הצפוי עם סגירת יחידות 1-4 של חדרה והפחתת הייצור של השאר היחידות.

אחת הטענות המרכזיות בדו"ח הן על כשל כתוצאה מהעדר ממשק והלימה בין יעדי ישראל לאנרגיה מתחדשת והתייעלות אנרגטית מחד גיסא, לבין מדיניות משרד השיכון בקידום בניה חסכונית באנרגיה ומדיניות משרד התחבורה בקידום תחבורה ציבורית וחשמלית מאידך גיסא. בהעדר מדיניות ברורה בנושאים אלו, נוקט משרד האנרגיה בתפיסה של אפס סיכונים בהיערכותו לצריכת חשמל עתידית ובהתאם פועל על מנת להקים את כושר הייצור המרבי.

ההשלכות הן שהמדינה מקימה כושר ייצור עודף מגז ומתחייבת על רכש של חשמל מיצרנים פרטיים לעוד 25 שנה לפחות, מה שחוסם את האפשרות להשיג את היעדים למעבר לאנרגיה מתחדשת והתייעלות אנרגטית בעשורים הקרובים.

כושר ייצור החשמל של ישראל עומד כיום על כ-17,840 מגוואט מותקן ומתוכו כ-1,021 מגוואט מאנרגיה מתחדשת, כ-3% בלבד, מה שמציב את ישראל באחד המקומות הנמוכים בעולם בתחום זה. ההתייחסות לייצור חשמל מגז כייצור נקי, ירוק או טבעי הינה התייחסות מוטעית, גז שייך לקבוצת הדלקים המאובנים, יחד עם נפט ועם פחם וייצור חשמל ממנו יוצר פליטה משמעותית של מזהמי אוויר וגזי חממה. סך הכל הגז פולט בין 20% ל-50% פחות גזי חממה מפחם בעוד שבכדי להשיג את יעדי הסכם פריז לאקלים, עליו ישראל חתומה, להגבלת התחממות כדור הארץ הרבה מתחת לשתי מעלות צלזיוס, יש להפחית את פליטות גזי חממה ב-40% עד 70% אחוז עד 2050 ביחס לשנת 2010.

בגרינפיס מציעים שורה של פעולות שיש להעביר על מנת להבטיח את העמידה ביעדים ובניהן חובת שילוב מתקנים סולאריים במרחב הבנוי, חובת עמידה בתקן בניה חסכונית באנרגיה (בניה ירוקה או מאופסת אנרגיה) והשקעה במתקנים לאגירה שאובה כדי להגדיל את הפריסה של מתקנים סולאריים.

ד"ר יונתן אייקנבאום, מנהל קמפיינים גרינפיס ישראל ואחד ממחבר הדו"ח, מסר ש"הרפורמה בחשמל מנציחה את השימוש בגז לעשרות שנים וכובלת את ישראל לאנרגיות מזהמות לעוד 50 שנה. לכל אורך התהליך הזה מדברים על ייצור חשמל מגז בלבד. חשמל מגז זו בשורה לצמצום מיידי של שימוש בפחם ודלק בתחבורה אולם הישענות ארוכת טווח על הגז מהווה איוולת ופגיעה סביבתית, בריאותית, כלכלית ואסטרטגית. משק ספוג בחשמל מגז כמו שמתכננת ישראל יחייב את המדינה אל מול היצרנים הפרטיים לעשרות שנים ויחסום את האפשרות לקדם את החלופה הנקייה אליה העולם מתקדם בעידן של שינוי אקלים והציבור הוא זה שמשלם את החשבון. משרדי האנרגיה, השיכון והתחבורה צריכים לקדם יד ביד את המדיניות שתשיג את היעדים עליהם ישראל מחויבת באמצעות: הקמת מבנים חדשים חסכוניים באנרגיה, חובת פריסה מתקנים סולאריים במרחב הבנוי והקמת כושר ייצור חדש רק מאנרגיה מתחדשת בתוספת אגירה".