גנץ מצביע טראמפ: כחול-לבן יישרה קו עם הליכוד והתייצבה מאחורי עסקת המאה

השבוע הפך סדר היום הפוליטי בישראל תזזיתי. בחטף עברנו מפורום השואה העולמי, אירוע בינלאומי שתרם ללגיטימציה של ממשלת ישראל הימנית והיטיב עם נתניהו, לתכונה לקראת דיון בכנסת בנושא חסינות נתניהו שדחפה כחול-לבן, לנתניהו שחזר בו מבקשת החסינות ברגע האחרון. לבסוף התבייתה התקשורת על "תוכנית השלום" של טראמפ, שהשתלטה על ההצגה המקומית והחליפה אותה בזירה האמריקאית והעולמית.

"סדר היום הפוליטי" – כך מכונים הנושאים שבוחרת התקשורת לקדם למרכז השיח הציבורי. על סדר היום הפוליטי מתנהל מאבק בין מוקדי כוח: למי ששולט בתקשורת יש כלים למנף ולמרכז נושאים; למי ששולט במדינה יש אפשרות לייצר אירועים שיכתיבו את סדר היום; למי ששולט בעולם ישנו הכוח להשתלט על סדר היום הלאומי של הכפופים לו. חמי שלו הזכיר ב"הארץ" (24.1) שארה"ב נמצאת במקום הראשון בין המעצמות בהתערבות בבחירות זרות, והיא עושה זאת עכשיו אצלנו ובגדול. אם יש משמעות לריבונות הרי היא שעם חופשי קובע את סדר היום הפוליטי שלו בעצמו. ואילו אצלנו – רפובליקת בננות.

המועד בו בחר טראמפ לחשוף את תוכניתו היא התערבות גסה בסדר היום הפוליטי של ישראל. בתחילת מערכת הבחירות הנוכחית היה נושא הבחירות העיקרי  כתב האישום בפלילים שהוגש לבסוף אתמול נגד נתניהו. התערבות נשיא ארה"ב מעמידה במרכז, חודש לפני הבחירות, את תוכנית טראמפ. ספק רב אם משהו ייצא מתוכנית זו, אבל עצם העלאתה משנה, על פניה, את הציר שסביבו יחוגו הבחירות.

בכפיית סדר היום שלו טראמפ מזלזל לא רק בפלסטינים, שבעמדתם הוא כלל אינו מעלה על דעתו להתחשב, אלא גם בישראלים. במשך שלוש מערכות הבחירות שהיו השנה התפלג הציבור בישראל, ערכית, בין מחנה הרואה עצמו כמגן שלטון החוק הנאבק בשחיתות לבין מחנה הנאמן ל"מנהיג הסובל", הנמצא מעל לחוק. מאמץ עצום הושקע בשנה האחרונה בגיבוש אופוזיציה לנתניהו בחלוקת מערכת המפלגות לשני מחנות ברורים: בעד או נגד נתניהו. הבדלים חשובים רבים טושטשו והושכחו במטרה לבנות שני מחנות ברורים: כחול לבן מצד אחד והליכוד ושותפיו מצד שני. התערבות נשיא ארה"ב שינתה את התמונה בבת אחת. בבחירות הקרובות ציר הבחירה המרכזי לא יהיה בעד או נגד נתניהו; במקומו יצטרכו הישראלים לבחור בטראמפ או להתייצב נגדו.  זאת כאשר שני המועמדים העיקריים, נתניהו וגנץ, הופכים בפועל קבלני קולות בעד (תוכנית) טראמפ.

טראמפ אינו מעונין בהחלפת ידידו נתניהו, אולם המשבר המתארך במערכת הפוליטית הישראלית אינו נוח לו. לטראמפ היה יותר נוח אם שני המחנות הפוליטיים הגדולים בישראל היו משתפים פעולה. הצעות הרוטציה, כפי שהעלה לא מכבר הנשיא ריבלין, מבטאות תפיסה זו. מצבם הקשה של הפלסטינים אינו מעניין את טראמפ כלל ועיקר, אך טראמפ זקוק להישגים בינלאומיים לקראת הבחירות בארה"ב השנה.

גנץ מבין היטב שהתערבות טראמפ פוגעת בסיכויו להיבחר. הוא גינה אותה תחילה, אך מיהר למשוך את התנגדותו ולהתייצב מאחורי הנשיא האמריקאי מחשש שנתניהו יצטייר כמועמד המועדף על ארה"ב. גנץ דואג בראש ובראשונה לתדמיתו כמועמד שווה ערך לנתניהו. גנץ הביע תמיכה נלהבת בתוכנית טראמפ ואף הבטיח ליישמה אחרי הבחירות. ככל ששני המועמדים העיקריים יתבטאו בעד תוכנית טראמפ,  הם יהיו דומים יותר וההבדל ביניהם יטשטש.

בשמאל הציוני הגיבו לתוכנית בשני קולות. ח"כ עמיר פרץ אמר: "יסודות התוכנית לחיזוק ביטחונה של ישראל ולקיום תהליך של מו"מ חשובים. לעומתו אמר ח"כ ניצן הורוביץ: "סיפוח כזה הוא מהלך הרסני", וח"כ איציק שמולי כינה את התוכנית "הונאת המאה". פרץ ומרצ יצטרכו להחליט היכן הם עומדים. גם בימין צפוי לחול קרע אם  תוכנית טראמפ תועמד להצבעה. האגפים המשיחיים, גם בליכוד וגם בימינה, עשויים להתייצב נגדה.

ישנו רק גוש אחד שהתנגד, מתנגד ויתנגד לתוכנית טראמפ בעקביות, מההתחלה ולאורך כל הדרך: הרשימה המשותפת. המשותפת אינה רואה בטראמפ, המתעלם בנחישות מהפלסטינים, מי שיכול להיות מתווך הגון. רק חד"ש ושותפותיה במשותפת מבינות כי פתרון הסכסוך יושג רק במשא ומתן ישיר בין ישראל לפלסטינים, ולא בהנחתה מבחוץ.

הסדר שלום חייב להכיר בזכויות האדם של כל התושבים בין הים לירדן ובזכותם של שני העמים להגדרה עצמית לאומית ולריבונות. כל ניסיון לכפות הסדר המבוסס על הכיבוש הישראלי יוביל לאלימות ויערער עוד יותר את המצב במזרח התיכון. לא סביר שתוכנית טראמפ תצא אי-פעם לפועל, אבל העלאתה בעת הזאת היא כשלעצמה שיבוש מכוון של סדר היום הפוליטי הישראלי. הרשימה המשותפת לא תתמוך, אפילו מבחוץ, במי שיתמוך בתוכנית הלא-שלום של טראמפ.

אבישי ארליך

הרשימה מתפרסמת בגיליון השבוע של "זו הדרך"