עליית מדד המחירים לצרכן בחודשים האחרונים מבטאת גלישה ברורה של המשק הישראלי לעבר מצב של אינפלציה. בחודש יולי עלה מדד המחירים ב-1.1%, ומאז תחילת השנה עלה המדד בקצב שנתי של 5%, וזאת לעומת הציפייה שהמחירים לא יעלו בחישוב שנתי על 3%.
מה התייקר בעיקר בחודשים האחרונים?
התייקרות חסרת תקדים חלה בעלות עמלות הבנקים, וזאת לאחר שהאוצר הבטיח להוזיל אותן. בחודש יולי בלבד עלו העמלות בממוצע ב-16%. עליות מחירים ניכרות היו גם במחירי המזון, ובעיקר הירקות והפירות, האורז והלחם; במחירי הדיור ואחזקת הבית; במחירי הדלק והחשמל.
ההתייקרות המואצת שוחקת את שכר השכירים ואת הערך הריאלי של קיצבות הביטוח הלאומי, ולכן היא פוגעת ברמת החיים של השכבות העניות והבינוניות. בעלי העסקים, לעומת זאת, מנצלים את האווירה ומעלים מחירים בכל הזדמנות, כאשר הבנקים הם החלוץ בתחום זה.
על רקע זה, אפשר היה לצפות שהממשלה תגיש הצעת תקציב לשנה הבאה, הכוללת פיצוי לשכירים ולמקבלי הקיצבות. אך מה שקורה הוא בדיוק ההיפך: האוצר הגיש לממשלה הצעה לתקציב של קיצוצים נוספים בקיצבות הביטוח הלאומי (קיצבת ילדים, מענק לידה, קיצבת זיקנה), של קיצוצים בחינוך וברווחה, ושל המשך הכיבוש וההכנות למלחמות הבאות.
ערב הדיון בממשלה, הכריז שר האוצר, כי "חייבים" לקצץ בתקציב לשנת 2009 8.4 מיליארד שקלים, וגם הוסיף, כי הברירה היא בין קיצוץ בתקציב הצבאי לבין קיצוצים ברווחה ובחינוך. אך בפועל, משרד האוצר הכין מראש קיצוצים, בנושאים חברתיים בעיקר, בסכום כולל של 7.3 מיליארד שקלים, בעוד שלממשלה הוצע להחליט לגבי קיצוץ נוסף בסכום של 1.2 מיליארד שקלים – כך חשף סבר פלוצקר ב"ידיעות אחרונות" (17.8).
מסתבר גם, כי מאחר ששני סעיפים גדולים, שנכללו בתקציב 2008 – הוצאות מלחמת לבנון והוצאות ההינתקות, אינם נכללים בתקציב 2009, הרי שבפועל אין שום תוספת לכלל התקציב. שר האוצר, במעשה רמייה נוסף, ממשיך לטעון, כי התקציב לשנת 2009 הוגדל ב-1.7% לעומת התקציב ב-2008.
