בצעד ללא תקדים, אחד מראשי הליכוד, ח"כ גדעון סער פרש אמש (שלישי) ממפלגתו והביע ביקורת קשה נגד ממשלת נתניהו. בשבוע שעבר היה זה חלק אחר בממשלת הימין ("כחול לבן") שהביע אי-אמון בממשלה. עקב כך החליטה הכנסת לפזר את עצמה ולערוך בחירות מוקדמות, בפעם הרביעית תוך שנתיים. שעה שבני גנץ הצביע נגד הממשלה בה הוא מכהן כשר הביטחון, הביעו ח"כ מנסור עבאס ומפלגתו, רע"מ, אי-אמון במאבק ללא פשרות נגד השלטון המפלה והגזעני. חברי רע"מ, בניגוד לסיכומים בסיעת הרשימה המשותפת, ברחו מההצבעה החשובה שהתנהלה במליאה כחלק מקומבינה עם נתניהו. קומבינה זו צפויה להסתיים בבכי, כפי שנסתיימו כל הקומבינות הקודמות שרקח ביבי (את שותפו-יריבו גנץ, הזכרנו?). ייתכן מאוד ובחודש מארס קרוב יתקיימו בחירות בישראל.
בפני שוחרי הדמוקרטיה והשוויון בישראל ניצב שוב האתגר לשלוח את נתניהו הביתה (או לבית הסוהר, המוקדם שביניהם). מחצית הכוס המלאה בניסיון שנצבר בשנתיים האחרונות היא שנתניהו לא מצליח להרכיב קואליציה פוליטית יציבה כדי למשול ולמנוע את העמדתו לדין. מחצית הכוס הריקה היא שנתניהו מצליח לתמרן גורמים באופוזיציה (כחול לבן, העבודה, רע"מ) ולנטרל אותם.
בשנה האחרונה נוספו גורמים נוספים המכרסמים בשלטון הימין, ובייחוד המשבר הבריאותי, הכלכלי והחברתי חסר התקדים שממשלת השיתוק הלאומי לא מסוגלת להתמודד עמו. אחד המכשולים המרכזיים העומדים בפני שלטונו של נתניהו היא המחאה הרחבה הנמשכת זה חודשים רבים – כפי שהיה בשבת האחרונה ברחוב בלפור בירושלים (ר' עמ' 10 בגיליון השבוע של "זו הדרך"). את המחאה זו אסור להפסיק – ובמיוחד בעת מערכת בחירות.
