חוץ מהבחירות אצלנו, קורים עוד כמה דברים חשובים במזרח התיכון. ערב הסעודית, למשל, מתכוננת להתחיל בחודשים הקרובים בהפרטה של חלק מהשליטה בחברת הנפט הממלכתית ארמקו–סעודיה והוצאתה למכירה בשוק ההון.
זו החברה הגדולה בעולם (מבחינת תפוקה, עתודות והכנסות) לחיפוש, הפקה, זיקוק, הובלה ושיווק נפט. החברה שהוקמה בשנות ה-30 כשותפות אמריקנית–סעודית הפכה את סעודיה מעצמת נפט והיא בבסיס היחסים המיוחדים של סעודיה עם ארה"ב. בשנות ה-70 העבירה סעודיה לידיה חלקים מהחברה, וב-1988 הושלמה ההלאמה והחברה קיבלה את שמה הנוכחי.
תמלוגי המדינה מהנפט הם המאפשרים את תצורת "מדינת הרנטה". טבעו מושג זה הכלכלן המצרי חאז'ם אל–ביבלאווי והכלכלן הפוליטי ג'יקומו לוציאני בשנות ה-90' לגבי מדינות שהכנסותיהן העיקריות הן מתמלוגי חוץ, הקונות את הציות הפוליטי של האוכלוסייה במחיר חלוקת שירותים לחלק מהתושבים הנחשבים אזרחים.
התוכניות להפוך את החברה לסחירה בבורסות הועלו לפני שלוש שנים. מיסוי החברה הוא המקור העיקרי של התקציב הסעודי. ואולם, נוכח הנפילה המתמשכת של מחירי הנפט העולמי והגידול הרב–שנתי בגירעון בתקציב הסעודי, מעוניין המשטר הסעודי להוון חלק ממחיר החברה כדי לממן גוון ורפורמות של כלכלתם.
זו גם תכנית הדגל של יורש העצר, רוצח חאשוקג'י, מוחמד בן–סלמן. שווי ארמקו מוערך בכשני טריליוני דולר (החברה הגדולה בעולם!); הרווח הנקי שלה בשנה שעברה עמד על 111 מיליארד דולר. החברה גם רווחית מאד בהשוואה לרוב חברות הענק העולמיות. כרגע מדובר במכירת 5% מערך החברה (60 עד 100 מיליארד דולר).
השנה הנפיקה החברה לראשונה גם אג"חים שהכניסו לסעודיה 12 מיליארד דולר וזכו בביקוש הרב בעולם. ההערכות בעולם למכירה גורמת לתחרות בין הבורסות בעולם ובין הבנקים הגדולים שהתחרו על תפקיד החתמים של ההנפקה. להנפקה העצומה, שעשויה להתחיל בנובמבר, תהא גם השפעה מצמצמת על היכולת לגייס הון למיזמים אחרים בעולם הערבי, שכן היא תשאב את מרבית ההון הפנוי להשקעות.
על רקע זה יש להבין את השלכות ההתקפה שאירעה ב-14.9 על שני מתקני נפט סעודיים מרכזיים. כוחות הקואליציה החות'ית הנלחמים בתימן מאז 2014 נגד ממשלת הנשיא עבדרבו–מנסור–האדי נטלו על עצמם את האחריות להתקפה. החות'ים כבשו את מרבית צפון תימן ואת עיר הבירה צנעה לפני שהסעודים, האמריקאים, הבריטים, הצרפתים ומדינות המפרץ נכנסו למלחמה בתימן ב-2015.
הסעודים משתמשים בעיקר בהפצצות אוויריות חסרות הבחנה. המלחמה גרמה כבר לעשרות אלפי הרוגים אזרחיים וכפתה רעב על מיליונים. היא נחשבת לאסון ההומניטרי הדחוף ביותר בעולם, בעוד שהמלחמה "תקועה" ואינה מתקדמת לקראת הכרעה.
איראן תומכת בחות'ים ומספקת להם נשק לרבות טילים. מאז 2018 מגיבים החות'ים על הפצצות הברית הסעודית בהתקפות טילים ורחפנים על מטרות סעודיות: ערים סעודיות, מיכלי נפט ואוניות, שדות תעופה, שדות נפט ומתקנים. למרות
ההשפעה האיראנית החזקה, התנועה החות'ית איננה יצירת כפיה של איראן, כפי שמציגים אותה בישראל, אלא נובעת ממאבקים פוליטיים פנימיים בחברה התימנית. החות'ים הם אמנם שיעים זיאדיים, אך בתנועתם גם סוניים רבים. לאחרונה הפסיקו המפרציות את תמיכתן בברית הסעודית בתימן. החות'ים מינו שגריר בטהראן והאמריקאים שוקלים פתיחת מו"מ ישיר עם המורדים.
ההתקפה ב-14.9 הראתה את מידת פגיעותה של סעודיה. להמשך ההתקפות על מתקני נפט בסעודיה תהא השפעה על ערך חברת אראמקו ועל מידת הסיכון בהשקעה בה. מתקן הזיקוק באבקאיק שבמזרח סעודיה הוא המתקן הגדול בעולם. הפגיעה בו גרמה מיד להורדת יכולת הייצור של סעודיה בחצי. אין יודעים לכמה זמן. ההתקפה השנייה הייתה על שדה הנפט קורייס, השני בגודלו בממלכה. ההתקפות הושוו בעיתונות האמריקאית להתקפת מגדלי התאומים ב-11.9. אראמקו הודיעה שתפצה על הירידה בייצור ממאגריה. ארה"ב הודיעה שתפתח את עתודות החירום שלה. כרגע יש עתודות גדולות כך שאין מחסור מידי אך הבורסות הגיבו בבהלה.
לא ברור איך בוצעה ההתקפה, מפני שמתקני הנפט הם במרחק רב מאוד מגבול תימן. ייתכן גם שלא הייתה זאת מתקפת רחפנים אלא טילים. ייתכן גם שההתקפה בוצעה מכיוון הגבול העיראקי הקרוב יותר. אפשרות זו מעלה חשד של מעורבות מיליציות שיעיות עיראקיות. ייתכן גם שהטילים שולחו מאיראן.ייתכן כי בדרך זו מאותתת איראן שלא תשב בשקט נוכח המשך הסנקציות החמורות שטראמפ הטיל עליה. מזכיר המדינה האמריקאי מייק פומפאו כבר מיהר להאשים את איראן. כך או כך, הפגיעה במתקני הנפט בסעודיה מראה את מידת המורכבות והתלות ההדדית של הכלכלה הקפיטליסטית העולמית. תוצאותיה הן אסטרטגיות וגלובליות ומשפיעות על שוק האנרגיה העולמי.
כל זה קורה מיד אחרי פיטורי היועץ מחרחר המלחמה עם איראן ג'ון בולטון ונוכח חרושת שמועות על היתכנות חידוש מו"מ דיפלומטי בקרוב בין טראמפ לרוחאני. ישראל של נתניהו מייחלת להחרפת העימות עם איראן. העולם, לעומתה, פוחד מאוד מהחרפת המשבר.
אבישי ארליך
