"חסימת הכניסות לכפרים כבר הפכה מזמן לאחת משיטות הדיכוי השגרתיות בהן משתמשת ישראל נגד פלסטינים תושבי הגדה המערבית", נמסר השבוע מארגון זכויות אדם בצלם. בדרך כלל, מצדיק הצבא את סגירת הכפרים בטענה שצעירים מהכפר יידו אבנים או השליכו בקבוקי תבערה על כלי–רכב ישראליים . "וכך, במחי יד, מעניש הצבא את כל תושבי הכפר והכפרים הסמוכים לו המשתמשים באותן דרכים – על אף שלא עשו דבר". ב-29 באוגוסט האחרון, לדוגמא, חסם הצבא שוב את הכניסה לכפר אוסרין.
כוחות הצבא חוסמים שוב את הכניסה לכפר אוסרין שבשטחים הפלסטינים הכבושים (צילום: בצלם)
במהלך החודשים יוני ויולי 2019, סגר הצבא כניסות לשני כפרים בטענה שצעירים יידו אבנים לעבר כבישים: הכניסה הראשית לכפר אוסרין שמדרום–מזרח לשכם נחסמה באמצעות סלעים וערימות חול למשך 29 יום ובכפר דיר ניזאם שמצפון–מערב לרמאללה נסגר השער המוצב בכניסה הצפון–מערבית למשך 20 יום.
"חסימת הכבישים היא ענישה קולקטיבית של אלפי בני אדם הגרים או עובדים בכפר או בסביבתו. ההגבלות הקיצוניות על חופש התנועה של התושבים משבשות לחלוטין את חייהם ופוגעות ביכולתם להתפרנס, להגיע למוסדות לימוד, לעבד שטחים חקלאיים, לקבל טיפול רפואי או, פשוט, לנהל חיי שגרה סבירים. החסימות כופות על התושבים חיים בחוסר ודאות וגורמות לתסכול ולבזבוז זמן יקר. אין כל קשר בין זריקת אבנים על ידי צעירים בכפר – שהתרחשה או לא התרחשה – לבין פגיעה זו באלפי בני אדם, שכל כולה ניצול שרירותי של הצבא את כוחו ואת סמכותו", נמסר מבצלם.
