בצלם: ב-2019 נרשם שיא בהריסת בתים של פלסטינים; חיילים יורים בפועלים

לפי נתונים שפרסם ארגון בצלם בשבוע שעבר, בשנת 2019 הרסה ישראל 169 יחידות דיור במזרח ירושלים – יותר מבכל שנה מאז 2004, אז החל בצלם לתעד הריסות בתים. בעקבות ההרס איבדו את ביתם 328 פלסטינים, מתוכם 182 קטינים. 42 מהבתים נהרסו בפועל בידי בעלי הבתים עצמם, כדי להימנע מתשלום היטל של עשרות אלפי שקלים לעירייה עבור ביצוע ההריסה. זה מספר ההריסות העצמיות הגבוה ביותר בשנה אחת מאז תחילת איסוף הנתוניםבנוסף, נהרסו השנה במזרח ירושלים 96 מבנים שלא שימשו למגורים, 13 מהם בידי בעליהם והשאר בידי העירייה.

הריסת בית במזרח ירושלים ב-17 בדצמבר האחרון (צילום: אקטיבסטילס)

מבצלם נמסר: "הבנייה ללא היתרים במזרח העיר היא תוצאה ישירה של המדיניות הישראלית, המונעת מפלסטינים כמעט כל אפשרות לבנות כחוק ובכך אינה מותירה לתושבים אפשרות אחרת. זאת, כחלק ממטרתה של ישראל להנציח בעיר עליונות דמוגרפית יהודית, בין השאר באמצעות הפיכת חייהם של תושביה הפלסטינים לבלתי נסבלים במטרה לגרום להם לעזוב את בתיהם, לכאורה מרצונם".

מתחילת שנת 2004 ועד לסוף שנת 2019 הרסה עיריית ירושלים 978 יחידות דיור במזרח העיר, והותירה 3,177 בני אדם ללא קורת גג, 1,704 מהם קטינים. בנוסף, מתחילת שנת 2012 ועד לסוף שנת 2019 הרסה עיריית ירושלים לפחות 413 מבנים שלא למגורים במזרח העיר.

בגדה נהרס 621 מבנים

בשנת 2019 נהרסו או נתפסו בגדה המערבית 621 מבנים פלסטיניים בסך הכל, רובם באמתלה של היעדר היתרי בנייה. פעולות אלה גרמו לעקירתם של 914 פלסטינים; נתונים אלה מייצגים עלייה של 35% במספר ההריסות ו־95% במספר העקורים לעומת 2018. כך מסר בסוף השבוע משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטחים הפלסטיניים הכבושים.

בשבוע האחרון של דצמבר ובשבוע הראשון של ינואר, באמתלה של היעדר היתרי בנייה, הרסו או תפסו הרשויות הישראליות שמונה מבנים בשטח "סי" ובירושלים המזרחית. הריסות אלה גרמו לעקירתם של 26 בני אדם ופגעו ב־29 בני אדם נוספים. חמישה ממבנים אלה, בהם שלושה שנבנו קודם לכן כסיוע הומניטרי, נהרסו או נתפסו בשתי קהילות רועים הממוקמות בשטחים שהרשויות הישראליות סגרו לצורך אימונים צבאיים ("שטחי אש"). שלושת המבנים הנותרים היו ממוקמים בירושלים המזרחית

ב־5 בינואר, בשטח העיר חברון שתחת כיבוש ישראלי, פרצו מתנחלים לבית פלסטיני, היכו נער בן 17 ופצעו אותו. הדירה אליה פרצו ממוקמת במבנה שמתנחלים השתלטו עליו ב־2017. המשפחה הפלסטינית היחידה שנותרה בבניין מדווחת על הטרדות מתמשכות. עוד עולה מהדו"ח שב־1 בינואר עקרו הרשויות הישראליות 147 עצי זית שהיו רכושן של שמונה משפחות פלסטיניות מהכפר אל־ג׳בע (נפת בית לחם). לדברי הרשויות הישראליות, העצים – שהיו בני 30-25 שנה – נמצאו בשטח שהוגדר "אדמת מדינה".

העבודה היא פשע ודינה ירייה

בחודשים אוקטוברדצמבר 2019 תיעד בצלם יותר מעשרה מקרים בהם חיילים, חלקם ממארב, ירו אש חיה וכדורי מתכת מצופים גומי ברגליהם של פלסטינים שניסו להיכנס לישראל לצורך עבודה דרך פרצות בגדר ההפרדה. לפחות 17 עובדים נפצעו מירי אש חיה, ופועל נוסף נפצע מכדור "גומי" בפלג גופו העליון. כל המקרים אירעו באזור שמצפון לטולכרם.

בכל יום נכנסים לישראל עשרות אלפי פלסטינים לצורך עבודה. לפי הערכות, כשליש מהם נכנסים ללא היתר, בהיעדר כל אפשרות אחרת: מצד אחד, היתרים ניתנים במשורה, על פי קריטריונים נוקשים, שנקבעים בצורה שרירותית בידי שלטונות הכיבוש; מצד שני, ישראל מונעת את התפתחותה של כלכלה פלסטינית עצמאית – בין השאר באמצעות הגבלות על יבוא וייצוא סחורות, הגבלות על פיתוח תעשייה, הגבלות על תנועה וכן בדרך של השתלטות על עתודות הקרקע ועל משאבים פלסטיניים אחרים – ואינה מותירה לפלסטינים אפיקי פרנסה משמעותיים בתחומי הגדה.

ישראל מודעת היטב למציאות זו ואף מרוויחה ממנה. היא מאפשרת במודע כניסה יומיומית של אלפי עובדים ללא היתר, שכן כך היא מבטיחה את קיומו של כוח עבודה זול, מוחלש ולא מאורגן. למרות זאת, לאחרונה, החליט הצבא לירות אש חיה וקליעי "גומי" בעובדים פלסטינים העוברים דרך פרצות בגדר, באזור בו היא מורכבת מתלתלית, גדר, כביש ביטחון ותלתלית נוספת.

הצבא אינו מכחיש כי חייליו יורים בעובדים שאינם מסכנים איש – אפילו הוא אינו טוען כי העובדים מהווים סכנה. לדברי בצלם, "לא ברור מדוע הוחלט דווקא כעת לירות ברגלי העובדים ומי קיבל את ההחלטה. ואולם ברור שירי חי לעבר רגליו של אדם שאינו מסכן איש, ללא כל אזהרה, הוא בלתי חוקי. אי חוקיות זו בוטה אף יותר כשמדובר בירי מתוכנן, שבוצע בידי חיילים ששכבו במארב והמתינו לעובדים בכוונה לפגוע בהם. הצבא מנסה להציג את העניין כהתמודדות עם נסיבות חריגות, ואולם זה שקר גס: מדובר במציאות שגרתית לחלוטין, המוכרת היטב לרשויות. לדברי הארגון, הטענה בדבר "נסיבות חריגות" מאפשרת "לטייח ולהשתיק ביקורת על מדיניות זו, באמצעות יצירת מראית עין של מנגנוני בדיקה וחקירה שבפועל אינם קיימים".

הדיווח עומד להתפרסם בגיליון "זו הדרך" הקרוב