בשבוע שעבר, ביום בו צנחו שערי הבורסה מרוב פאניקה בעקבות שמועות מלחמה; ביום בו פרסם נתניהו את "גילוייו" על היסטוריית פרויקט הגרעין של איראן – העבירה הקואליציה בהצבעה חפוזה, כמעט בלא דיון מוקדם, תיקון לחוק יסוד: הממשלה. לפיו, רשאים נתניהו וליברמן לבדם להחליט על פתיחה במלחמה.
המשפטן הידוע קרל שמידט (שהפך נאצי בערוב ימיו) לימד אותנו כי השליט האמתי במדינה הוא בעל הסמכות להכריז על מצב חרום. מעתה, ביום פקודה, ישראל איננה נשלטת עוד בידי הכנסת והממשלה, אלא בידי ראש הממשלה ושר הביטחון. חקיקה זו מבטלת את תהליך קבלת ההחלטות המסודר בעניין הקריטי ביותר, פתיחת מלחמה, ומבטל אפשרות של מחלוקת או ויכוח בונה לפני יציאה למלחמה. חקיקה אנטי-דמוקרטית זו, שהיא חלק מהמגמה לחיסול הפיקוח הציבורי על הממשלה, יצרה מצב מסוכן מאין כמוהו, בייחוד בעת הזו.
הנחות מוטעות לגבי מלחמה בסוריה
הצהרות נתניהו וליברמן בדבר נחישות ישראל לסלק את איראן מסוריה, אפילו במחיר עימות ישיר, אינן נובעות מהסכם הגרעין שחתמו המעצמות עם איראן. הן גם לא נובעות, כרגע, מפיתוח טילים בליסטיים ארוכי טווח. נושאים אלה מטרידים מדינות רבות לבד מישראל. עם התעצמות ההשפעה האיראנית במזה"ת, נוצר רצף יבשתי פרו-איראני מאיראן דרך עיראק, סוריה ולבנון. נתניהו ושות' חוששים כעת בעיקר מהמאמץ האיראני הנחוש להגבלת פעילותה הצבאית של ישראל בסוריה וגם בלבנון. המאמץ האיראני מבוצע באמצעים קונבנציונליים: הצבת כמויות גדולות של טילים מדויקים בעלי טווח בינוני ובניית כוחות "פרוקסי" (מיליציות פרו-איראניות) קרוב לגבולות ישראל.
האשליה שאפשר לסלק את כוחות איראן מסוריה בפעולה צבאית עלולה להידרדר במהירות לעימות גדול והרה אסון. קשה, ואולי בלתי-אפשרי, לבדל פגיעה בכוחות האיראניים מפגיעה במשטר אסד ובצבאו. הכוחות הפרו-איראניים בסוריה הם חלק מהצבא ומהמשטר הסוריים. הם שותפים בלחימה וחולקים בסיסים, פיקוד וכלי נשק. מלחמה נגד האיראנים תהפוך מלחמה בכוחות הסוריים.
הרוסים אינם רואים חלופה לקיום סוריה כיחידה טריטוריאלית מאוחדת אלא בשלטון הקיים. ייצוב משטר אסד הוא חלק מתכניתם לסיום המלחמה. מעמדה העתידי של רוסיה בסוריה קשור במשטר. ההנחה שהרוסים יעמדו מנגד ללא תגובה כשישראל מכה בצבא הסורי ובכוחות האיראניים שהם חיל הרגלים שלו, אינה סבירה. התערבות רוסית במלחמה תטרוף בבת אחת את כל הקלפים, תגרום להסלמה ועלולה לחולל עימות רוסי-ישראלי-אמריקאי.
אם ייגרר גם חיזבאללה למערכה, תיפתח חזית נוספת נגד ישראל. ערי ישראל יהיו תחת התקפות טילים מתמשכות וצה"ל יצטרך לפלוש, "מגפיים על הקרקע", ללבנון.
מעורבות אמריקאית במלחמה בסוריה
בספטמבר 2014 חדרו כוחות מיוחדים אמריקאים (כאלפיים חיילים) לסוריה בלא הזמנת המשטר, לכאורה כדי להשתתף במלחמה נגד דאעש. לפי "הטיימס" (6.4.18), הוציאה ארה"ב עד 2018 כ-30 מיליארד דולר על מעורבותה בסוריה. האמריקאים חברו ל"כוחות הסוריים הדמוקרטיים" (SDF) של הכוחות הכורדיים (YPG) והערביים בצפון ובמזרח סוריה (כ-30,000 לוחמים ולוחמות). הכורדים בסוריה דוגלים בסוריה חילונית ופדרטיבית, ומתמרנים בין משטר אסד לבין האמריקאים.
כיום שולטים כוחות אלה בכל אזור הגדה המזרחית של נהר הפרת, מקיימים חיץ בין עיראק לסוריה ומונעים רצף פרו-איראני. כוחות אוויר וארטילריה אמריקאיים, בריטיים וצרפתיים מעניקים סיוע ל-SDF ומצניחים נשק ואספקה. SDF שולטים עכשיו ב-%20 משטח סוריה ומחזיקים גם ברוב שדות הגז והנפט של סוריה, שההכנסות מהם היוו לפני המלחמה כרבע מהכנסות הממשלה. טורקיה רואה ב- SDF ארגון טרור, תנועה אחות של PKK הכורדית בטורקיה, וצבא טורקי פלש לאזור עפרין במערב המובלעת הכורדית.
לפי הכרזותיו, שואף טראמפ לסיים את נוכחות ארה"ב בסוריה עם סיום המלחמה בדאעש. בפועל, הנוכחות האמריקאית רק מתחזקת. נבנו עוד בסיסים ועוד שדות תעופה (כיום יותר מ-10). העזרה לכורדים בסוריה מתוקצבת גם ל-2019. בפברואר השנה נהרגו מאות שכירי חרב רוסים וסורים מאש כוחות אמריקיים במחוז דיר א-זור.
בשבועיים האחרונים היו כוחות אמריקאיים פעילים בבלימת הניסיון של כוחות המשטר לחצות את הפרת מזרחה, בכוון אזורי שדות הגז ונפט במחוז דיר א-זור. עם התגברות המתיחות בין ישראל לאיראן הודיעה ארה"ב על דחיית הוצאת כוחותיה מסוריה. נוכח התיאום ההדוק של ישראל לארה"ב, יש להניח שלנוכחות האמריקאית שמור תפקיד מרכזי בתכניות התוקפניות כלי סוריה.
אבישי ארליך
