בעקבות עתירה לבג"צ שהוגשה על ידי עו"ד איתי מק בשם 108 עותרות ועותרים, החליט בג"צ לקיים מחר (רביעי) בשעה 8:45 דיון בפני הרכב בכיר, בראשות הנשיאה החדשה אסתר חיות ולצדה השופטים מני מזוז ונעם סולברג. העותרים דורשים להסדיר את פעילות הוועדה לאנרגיה אטומית ואת הפיקוח עליה בחקיקה ראשית.
למרות שהוועדה לאנרגיה אטומית הוקמה כבר בשנת 1952, תפקידיה ודרכי הפיקוח על פעילותה לא הוסדרו מעולם בחוק. הוועדה פועלת מכוח צו הקמה שניתן על ידי ראש הממשלה דאז, דוד בן גוריון, ובאמצעות שורת החלטות ממשלה המתקבלות תחת מעטה סודיות גורף. הוועדה עוסקת בתחומים רבים ביניהם בטיחות גרעינית, רישוי מתקנים ופעילויות, טיפול בפסולת גרעינית וייעוץ לממשלה לגבי מדיניות הגרעין.
בתגובה שהגישה לפני מספר חודשים, דרשה המדינה לדחות את העתירה על הסף, ללא דיון, בטענה שאין לבית המשפט העליון סמכות להורות לראש הממשלה לחוקק חקיקה, וכי בכל מקרה פעולות הוועדה מעוגנות בנהלים שתוקפם נובע מסמכותה השיורית של הממשלה לפעול בכל תחום שאין בו חקיקה ראשית.
בית המשפט העליון דחה את הטענות והחליט, באופן תקדימי, לקיים דיון בעתירה. זו הפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל שבית המשפט יקיים ביקורת שיפוטית על הוועדה לאנרגיה אטומית ופעילותה. בדיון צפויים השופטים לעיין, בנהלים המסווגים ביותר של מדינת ישראל, ולקבוע אם לאפשר למדינה להסתפק בהם, או לקבל את דרישת העותרים לחקיקה שתסדיר את פעילות הועדה ותאפשר פיקוח אמתי עליה.
"מבחינתנו, עצם קיום הדיון בבג"צ הוא סוג של ניצחון", מסרה שרון דולב, מנכ"ל התנועה הישראלית נגד גרעין. "מדובר במתקנים מסוכנים הפועלים ללא פיקוח נאות וללא חקיקה. אנחנו מקווים שבעקבות הבג"צ, בין אם ננצח או נפסיד, יתקיים דיון אמתי בשאלת הפיקוח על הועדה ומתקניה. לא מדובר כאן בסופה של "ממלכת הסוד" והעמימות הגרעינית לא תפגע. מצד שני – בטחון האזרחים חייב לבוא לפני נוחות הממשלה והוועדה".
פרופ' אבנר כהן, מחבר הספר "ישראל והפצצה" (1998) הוסיף: "העובדה ששופטי בג"ץ סרבו לקבל את דרישת המדינה לדחות את העתירה על הסף , ללא דיון, והסכימו להאזין לטיעוני העותרים, היא כשלעצמה אמירה עוצמתית. היא מעידה שבג"ץ מבין כי יש במצב הנוכחי משום בעיה אמתית. זהו דיון תקדימי מסוגו. אנו גם סבורים שאין עיתוי טוב יותר לעתירה מאשר במקביל לפרשת הצוללות, אפילו אם אין בזו האחרונה ולו קב של פלילים".
