מפלה משפטית נוספת לממשלת המעבר הימנית: בג"ץ קבע אמש (ראשון) כי יש לעגן את פעילות השב"כ במסגרת הטיפול במשבר הקורונה בחקיקה בכנסת. ההחלטה התקבלה במסגרת העתירות נגד התקנות לשעת חירום המסמיכות את שירות הביטחון הכללי ואת המשטרה לעקוב אחר אזרחים כחלק מהמאבק בהתפשטות נגיף הקורונה. העותרים: הרשימה המשותפת ומרכז עדאלה; האגודה לזכויות האזרח, ארגון העיתונאים ועו"ד שחר בן מאיר, טענו כי מעקבי שב"כ והמשטרה פוגעים בזכות לכבוד מתוקף חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
בג"ץ קבע כי יהיה על המדינה להשלים את תהליך החקיקה בתוך שבועות אחדים. נשיאת העליון קבעה בהחלטה כי ככל שמעורבותו של השב"כ בטיפול במשבר תתארך מעבר ל-30 באפריל, יום חמישי הקרוב, "יש צורך לעגן את סמכותו לעשות כן במסגרת חקיקה ראשית מתאימה, דוגמת הוראת שעה זמנית. זאת בהינתן העובדה כי האמצעי שנבחר על ידי המדינה במסגרת החלטת ההסמכה הוא אמצעי הפוגע פגיעה קשה בזכות החוקתית לפרטיות, ואין להקל בו ראש".
בהקשר הזה, צוין בהחלטה כי "הבחירה לעשות שימוש בארגון הביטחון המסכל של המדינה לצורך מעקב אחר מי שאינם מבקשים לפגוע בה, מבלי שניתנה הסכמה לכך מצד מושאי המעקב, מעוררת קושי רב ביותר ויש לחתור למציאת חלופה הולמת אחרת, המגשימה את עקרונות הגנת הפרטיות".
עוד קבע בג"ץ כי על מנת להגן על מקורות של עיתונאים, נקבע מתווה שבמסגרתו עיתונאי שיאובחן כחולה בנגיף יצטרך לתת את הסכמתו להעברת הפרטים שלו לשב"כ. משרד הבריאות יחזיק ברשימת העיתונאים המחזיקים בתעודת עיתונאי לצורך כך. ככל שהעיתונאי יסרב, הוא יוכל לפנות לבית המשפט בתוך 24 שעות כדי לקבל צו שימנע את העברת הפרטים לשב"כ. בחקירה האפידמיולוגית, יצהיר העיתונאי כי הוא מתחייב ליידע בעצמו את מקורותיו העיתונאיים ככך שבא עמם במגע בשבועיים שקדמו לאבחונו.
במהלך הדיון, הסבירו העותרים את התנגדותם לשימוש באמצעים הטכנולוגיים של שב"כ למעקב אחר אזרחים. עו"ד דן יקיר מהאגודה לזכויות האזרח אמר כי "אנחנו סבורים שהעתירות עוסקות בשאלה אם להיות או לחדול מלהיות מדינה דמוקרטית. הצעד שננקט כאן הוא צעד נוסף במסגרת המהלכים שהשילוב הקטלני של המשבר הפוליטי והבריאותי הביאו עלינו". עו"ד בן מאיר, אף הוא אחד מהעותרים, תקף את המסלול שבו בחרה הממשלה לפעול ואמר: "נניח שיש סמכות לצורך העניין, אחרי שאנחנו חודש במשבר הזה כשהכנסת כבר פועלת, ואין חולק שזה פוגע באופן משמעותי בזכויות חוקתיות – הם נדרשים לעשות את זה בחקיקה ראשית, בהליך שגם האופוזיציה תוכל להשמיע את קולה בהליך".
יצוין שלפני כשבועיים הודיעה המדינה לבג"ץ כי בכוונתה להטיל משימות נוספות על שירותי הביטחון במסגרת המאבק בהתפשטות המגפה, בניסיון לשפר את הסיוע הניתן למשרד הבריאות, ולהסיר חלקית את המגבלות על חופש התנועה.
בעדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי שעתר בשמו ובשם הרשימה המשותפת הביעו סיפוק מההחלטה עם זאת אמרו כי הם מודאגים מהמשך היכולת להפעיל שבועות נוספים את המעקב אחר אזרחים. "אנחנו אמנם מסופקים שבית המשפט העליון קיבל את הטענה שהיינו הראשונים להשמיע אותה, לפיה אין לממשלה אפשרות במסגרת החוק להשתמש בשב"כ לצורך מעקב של אזרחיים. בית המשפט הכריע כי על הממשלה והשב"כ להיות כפופים לחוק. עם זאת, אנו מודאגים מהאורכה של מספר שבועות שניתנה לממשלה לפעול ללא בקרה בה לממשלה יהיו סמכויות נרחבות. החלטה המאפשרת המשך של מצב לא חוקי זה, שפוגעת בצורה קיצונית בחרויות שלל כלל התושבים, מנוגדת לבסיס החוקתי שמעגן את זכויות האזרח", נמסר.
לדברי האגודה לזכויות האזרח: "זהו תקדים בעל חשיבות היסטורית, הרבה מעבר לכאן ועכשיו – הוא מנע תקדים מסוכן, וסכנת התדרדרות לחברת מעקבים שבה ניתן להשתמש בסמכויות השב"כ למטרות אזרחיות. אנו קוראים לממשלה למצוא חלופות לסמכות השב"כ ולא להיות המדינה הדמוקרטית היחידה שמפעילה את שירות הביטחון החשאי שלה לצורך מעקב אחר אזרחיה גם במסגרת המאבק בקורונה. מדובר בפסק דין שחשיבותו רבה וחורגת מהמשבר הנוכחי שכן בית המשפט קבע כי חוק השב"כ לא מאפשר לממשלה להפעיל את השב"כ למטרות שאינן ביטחוניות אלא כאשר קיימת סכנה חמורה ומידית לאזרחי המדינה ותושביה. השב"כ קיבל סמכויות אדירות והוא פועל בחשאיות לצרכי סיכול טרור, לא למעקב אחר אזרחי המדינה, ופסק הדין ימנע בעתיד מקרים בהם הממשלה תרצה להשתמש ביכולות השב"כ לצרכים אזרחיים, כאשר במרבית המקרים האזרחים אפילו לא מודעים לכך". עו"ד יקיר הוסיף: "בג"ץ צמצם מאד את סמכות הממשלה לעשות שימוש בשב"כ לעניינים שאינם קשורים לביטחון המדינה ובלם פגיעה נרחבת בזכות לפרטיות של כולנו. אסור שבחסות משבר הקורונה ייעשה שימוש לרעה בסמכויות חירום ובסמכויות הנרחבות של הממשלה לפגוע בזכויות האדם".
ארגון העיתונאים בירך על החלטת בג"ץ ומסר כי "אנו חושבים שהיא מייצגת איזון ראוי בין השאיפה של המדינה לקדם מדיניות להתמודדות עם התפשטות וירוס הקורונה, לבין הצורך לשמור על חיסיון המקורות כדי לאפשר לעיתונאים לבצע את תפקידם ולשרת את הציבור עם חשיפות ותחקירים שגם להם יש חשיבות רבה בכל הקשור לשמירה על בריאות הציבור. אנו רואים בהחלטה לא רק הישג נקודתי אל מול התקנות הנוכחיות אלא עוד נדבך בשרשרת פסיקות חשובות של בתי המשפט שמבצרים את מעמדו של חיסיון המקורות בפרט ושל החופש העיתונאי בכלל".
