לפני כשבועיים, ב-17 ביוני בשעות אחר הצהריים, נפל פועל הבניין סובחי עלי עות'מאן (24) מפיגום ללא מעקה באתר בנייה בעיר מגוריו סכנין. עות'מאן צנח מגובה עשרה מטרים אל מותו, והיה ההרוג ה-25 בתאונות עבודה מאז תחילת השנה, וההרוג ה-14 באתרי בנייה. בידיעה שפורסמה ב"אל-אתיחאד" נאמר שעות'מאן מת מפצעיו במרכז הרפואי "הגליל" בנהריה. בתאונה נפצע באורח קשה עובד נוסף, בן 39. לדברי הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה, "בתמונות שצולמו באתר הבנייה ניתן להבחין בפיגום זיזי צר ונטול מעקות הגנה, המחובר לחלקו העליון של הבניין; חלק ניכר מתאונות הנפילה מגובה הקטלניות והקשות מפיגומים נגרמות בעבודה על פיגומים זיזיים". ח"כ יוסף ג'בארין (חד"ש – הרשימה המשותפת), הוסיף: "14 פועלי בניין נפלו אל מותם השנה – והאחרון שבהם הוא סובחי עות'מאן. עוד מאות נפלו למותם בשנים האחרונות, ואלפים נפצעו". ג'בארין קרא לשר העבודה והרווחה, איציק שמולי, ואמר: "ידעת לזעוק יחד איתנו מהאופוזיציה. עכשיו הגיע הזמן לפעול למען בטיחותם וחייהם של העובדים הכי שקופים בחברה".
אך עות'מאן היה גם אוהד שרוף של מועדון הכדורגל בני סכנין, ומהדמויות הבולטות ב"אולטראס" של הקבוצה. לכן, כאשר עלו שחקני בני סכנין למגרש למשחק נגד מ.ס. כפר קאסם ב-18 ביוני, הם עשו זאת לבושים בחולצות הנושאות את תמונתו של עות'מאן. בתחילת המשחק נשאו דברים לזכרו, והקבוצה גם ביקשה לקיים דקת דומיה, אך לא קיבלה לכך אישור מהתאחדות הכדורגל. גם הקבוצה היריבה מכפר קאסם פרסמה בדף הפייסבוק שלה דברים לזכרו, וכך גם מועדון האוהדים בישראל של ריאל מדריד – קבוצה נוספת אותה אהד עות'מאן. יצוין שעיריית סכנין, בראשות ד"ר ספואת אבו ריא, החליטה לקרוא את היציע הדרומי של אצטדיון דוחא העירוני על שמו של הפועל המנוח.
חברי הארגון "בריגדה מלחה", המורכב מאוהדי הפועל ירושלים (לשעבר קטמון – ר' מאמר בגיליון 25 של "זו הדרך"), ערכו אף הם מחוות סולידריות עם קבוצתו של עות'מאן. במהלך משחק מול סכנין הניפו האוהדים כרזה עליה נכתב "דם פועלים אינו הפקר". ארגון האוהדים פרסם בעמוד הפייסבוק שלו הודעת השתתפות בצער על מות "הפועל, חבר אולטראס סכנין שנפל במקום עבודתו", והוסיף: "זכויות לעובדים! די להפקרות באתרי בניה ובמקומות העבודה! סובחי עות'מאן – נוח על משכבך בשלום".
בעקבות פעילותם של חברי "בריגדה מלחה", פרסם גם העמוד הרשמי של מועדון הפועל ירושלים פוסט בנושא תאונות העבודה: "עות'מאן הוא ההרוג ה-14 בשנה זו בעבודות בניין. אם הנתון הזה נשמע לכם חריג בחומרתו, סטייה סטטיסטית, הרי שההיפך הוא הנכון: ב-2019 נרשם מספר שיא של הרוגים בתאונות עבודה. 47 מהם היו מענף הבנייה. ב-2018 מצאו את מותם 39 פועלים. מאז, הסוגייה קיבלה מעט תשומת לב ציבורית, אבל המספרים מוכיחים שזה רחוק מלהספיק. חשוב להזכיר את הנושא, כי קולם של הפועלים לא נשמע לרוב, וברור למה. תחקירי המקרים הטרגיים מקוטלגים כאירוע פלילי, והם חסויים. הדבר מעכב שינוי בתנאי הבטיחות של הפועלים ויצירת מחויבות רבה יותר לשלומם – אחריות של המעסיקים".
גילויי תמיכה מרגשים אלה מוכיחים שספורט פופולרי כמו כדורגל יכול לשמש במה לסולידריות מעמדית יהודית-ערבית ולמאבק להגנה על זכויותיהם של הפועלים ועל ביטחונם. מכל מקום, כך עשוי להיות בתנאי שאין מפקירים את היציעים לארגוני אוהדים אלימים וגזענים כמו "לה פמיליה" של בית"ר ירושלים. אין זה מפתיע שכך נוהגות קבוצות כמו סכנין והפועל ירושלים, שכן פעילי חד"ש הם חלק חשוב מגרעין ה"אולטראס" של שתי הקבוצות.
אלעזר בן יאיר
