בעקבות התערבות האגודה לזכויות האזרח: שונו נהלים של חקירת פעילים על ידי השב"כ. כל עולה מפסק דין שניתן באחרונה בבג"ץ שניתן בעתירה שהגישה האגודה לזכויות האזרח נגד הנוהג של השב”כ לזמן פעילים פוליטיים וחברתיים "לשיחות בלתי פורמליות", שהאגודה מכנה אותן שיחות אזהרה ובשב"כ קוראים להן "תחקור". לטענת העותרים, את הזימון מקבלים פעילים שמשתתפים בהפגנות פוליטיות שעניינן מחאה החורגת מהקונצנזוס, ולא פעם הם נקראים להגיע לתחקור באמצעות זימון משטרתי, בלי שאף אחד טורח להגיד להם שאין חובה להתייצב.
עוד טענו העותרים, כי בתחקורים נשאלים הפעילים על פעילותם הפוליטית, על פעילות של מכריהם ונדרשים לספק פרטים של קרובי משפחה ומכרים. בהמשך הם מוזהרים שלא להיות מעורבים בפעילות דומה בעתיד פן יפגעו בביטחון המדינה. לפעמים מלווה התחקור בחיפוש משפיל. כל אלה, טוענים העותרים, מהווים פגיעה בזכות להליך הוגן ובחופש הביטוי והמחאה, וחריגה מסמכויות השב"כ. השב"כ, באמצעות פרקליטות המדינה, הכחיש כי התחקורים מכוונים למעורבים בפעילות פוליטית או במחאה חוקית, וטען כי הם מיועדים למי שמעורב ב"פעילות חתרנית בלתי חוקית העולה כדי חשש לפגיעה בביטחון המדינה". המדינה טענה עוד כי מדובר בשיחת התרעה שמטרת להעביר מסר למתושאל על כך שהוא עלול להיות מנוצל לרעה על ידי גורמי טרור, וכי עלולות להיות לכך השלכות כגון מעצרו.
על פי טענת השב”כ, הוא לא פועל במטרה למנוע מחאה חברתית, אבל "ייתכנו מקרים שבהם עולה חשש שהמחאה תידרדר להפרות סדר ולאלימות, עם דגש על חשש למהומות על רקע לאומני, ובמקרים כאלה יש הצדקה לתחקורים". העותרים סתרו את הטענה שמדובר במדיניות הננקטת רק כלפי מי שיש חשד שהמעורב בפעילות טרור או בזו המסכנת את ביטחון המדינה, אולם התלוננו כי במהלך הדיונים נמנע מהם להתמודד עם חלק מטענות המדינה בשל העובדה ש"משיקולי ביטחון" זכה השב”כ להציג את עמדתו בפני השופטים במעמד צד אחד.
הרכב השופטים, בראשות המשנה לנשיאה, השופט אליקים רובינשטיין, הבהיר למדינה כי עליה לחדד את הנהלים באופן שיאזנו בצורה טובה יותר בין זכויות הפרט לצורכי הביטחון. על פי הנחיותיו של רובינשטיין, הזמנת אדם לתחקור על רקע “פעילות חתרנית” שאינה קשורה בטרור ובריגול, תיעשה רק אחרי היוועצות עם היועץ המשפטי של השב"כ, שיתייחס לפגיעה הפוטנציאלית בזכויות המתוחקר אל מול הפגיעה האפשרית בביטחון המדינה. גם אחרי שהיועץ המשפטי נתן את אישורו, קבע רובינשטיין, מוטלת על השב”כ חובה להבהיר לנחקר כי מדובר בתחקור וולנטרי – ולא בחקירה – וכי הוא לא חייב להתייצב. במקרה שמתוחקר יחליט להתייצב בכל זאת, יש להבהיר לו שלא ניתן יהיה להשתמש נגדו בדברים שאמר בבית המשפט.
לאחר שהשב”כ דיווח כי שינה את נהלי העבודה בהתאם להערות השופטים – הם דחו את העתירה. זאת, לא לפני שהשופט רובינשטיין הבהיר כי אם ההערות לא יופנמו וייושמו, "לא ננעלה הדלת לדיון מחודש בסוגיה בלקחים שיופקו בעתיד בהתאם”. בתום הדיון הורו השופטים למדינה לשלם לאגודה לזכויות האזרח הוצאות משפט בסך 15 אלף שקל.
