בעמותת סיכוי דורשים לגלות מהי המדיניות למאבק בקורונה בחברה הערבית. "לאזרחים הערבים, כחמישית מאזרחי המדינה, ישנה זכות לבריאות ולחיים בדיוק כמו לכל אזרח אחר – והזנחתם היא פשע, שעלול להוביל לאסון", נמסר.

הקורונה משתוללת, 47% מהיישובים האדומים הם ערבים – אבל רק 13.4% מהבדיקות שנערכות בישראל, נערכות לתושבי היישובים הערבים "אך הטיפול בקורונה בחברה הערבית עדיין כושל במיוחד – ביישובים הערבים אין מספיק מתחמי 'היבדק וסע' ואין מספיק הסברה אפקטיבית בערבית. משרד הבריאות ופרופ' רוני גמזו, מה התוכנית? כיצד אתם נערכים לבלימת המגיפה בישובים הערבים בכלל והאדומים בפרט?", הדגישו בסיכוי והוסיפו "השבוע פנינו בדחיפות, יחד עם הוועד הערבי לחירום למשרד הבריאות ולפיקוד העורף כאחד, ודרשנו תשובות ונתונים מעודכנים. ללא איסוף נתונים, קריטריונים מסודרים לקבלת החלטות וללא שקיפות וביקורת ציבורית – לא יתכן שינוי".

בקרב רב האזרחים במדינה קיימת ביקורת על מדיניות הממשלה ומערך הבדיקות, ותחושה קשה של "אין תוכנית" – אבל בקרב האזרחים הערבים, "היא חריפה ומוצדקת במיוחד. דווקא ביישובים הערבים – הצפופים במיוחד, שבהם שיעורי ההדבקה גבוהים ושיעורי החולים במחלות הרקע גבוה במיוחד – יש מחסור אדיר במתחמי הבדיקות. הביקוש לבדיקות גבוה, ואזרחים ערבים רבים מגיעים אליהם (ניתן לראות בתמונות בתגובות) – מה שמוביל לתורים אדירים והמתנה של 5-6 שעות! מתי הממשלה תתעורר ותספק מענה?".

בין מאי לאוגוסט היו שינויים רבים – נכנסו שחקנים חדשים לזירת מערך הבדיקות וקטיעת שרשרת ההדבקה, והאחריות על ביצוע הבדיקות מפוצלת בין מד"א, קופות החולים ופיקוד העורף. ללא מדיניות אחידה ושקופה, הכאוס הקיים כיום בתחום עלול להעמיק עוד יותר את הפערים בין האזרחים הערבים ליהודים. למשל, לאחרונה פורסם כי פיקוד העורף עומד לפתוח מתחמים בחמש ערים כתומות (על מנת לבלום את הפיכתן לאדומות) – כולן ערים יהודיות. אנו דורשים לדעת – האם פיקוד העורף מתכנן פתיחת מתחמי בדיקות ביישובים ערבים, ואם כן – בכמה, ומה הם הקריטריונים – איך מחליטים באיזה יישוב לפתוח מתחם.

בנוסף, "אנו דורשים לדעת מהי תוכנית העבודה של משרד הבריאות להקמת מערך בדיקות קורונה וחקירות אפידמיולוגיות במהלך הסגר ביישובים הערבים, ומה התקציב המוקצה לכך? בכפרים הלא מוכרים בנגב חיים כ-100 אלף אזרחים ללא נגישות מינימלית לשירותי בריאות בסיסיים – מה התוכנית של המדינה לגביהם? אלו הן שאלות בסיסיות, והמידע אמור להיות זמין ושקוף – אבל כרגע, משרד הבריאות ופיקוד העורף אינם חושפים את הנתונים".

עוד על מחדלי בדיקות הקורונה בחברה הערבית, בגיליון "זו הדרך" האחרון (עמ' 5):

http://maki.org.il/he/wp-content/uploads/2020/09/G37_2020.pdf

גם בגיליון 36 (עמ' 3):

http://maki.org.il/he/wp-content/uploads/2020/09/G36_2020.pdf