סניף חד"ש יפו עומד לארח מחר (חמישי) את חבר הלשכה הפוליטית של מק"י, ברהום ג'רייסי, בשעה 19:30 לשיחה על מורשתו הפוליטית והתרבותית של המנהיג הקומוניסטי המנוח תאופיק זיאד. האירוע יתקיים במועדון מק"י–חד"ש ביפו, רחוב השקמה 3 והוא פתוח לקהל הרחב.

תאופיק זיאד נואם באירוע ציבורי בעירו נצרת (צילום ארכיון: זו הדרך)

המשורר וסופר תאופיק זיאד נולד במאי 1929 ונפטר בתאונת דרכים ביולי 1994, בעת שכיהן כחבר כנסת מטעם חד"ש וראש העיר נצרת. זיאד, שנבחר לראשונה לראשות עירו ב-1975, המשיך לכהן בתפקיד עד יום מותו – כעבור 24 שנה.

זיאד נולד בנצרת למשפחה של עובדי אדמה ואף הוא עבד במהלך הלימודים בבית הספר התיכון כדי לתמוך כלכלית במשפחתו. יחד עם זאת, הוא נחשב לתלמיד מבריק שהצטרף בגיל מוקדם לבנק"י, הנוער הקומוניסטי, ובמשך עשרות שנים נמנה עם פעיליה המרכזיים של המפלגה הקומוניסטית (מק"י).

ב-1954 נבחר לראשונה למועצת העיר נצרת. בסוף 1955 נשפט ל-40 ימי מאסר על הפגנה בה נכנס במה שהוגדר על ידי השלטונות כ"שטח צבאי סגור" – אדמות שהופקעו מחקלאים ערבים. תלונתו על מכות מהשוטרים עלתה לדיון בכנסת על ידי הסיעה הקומוניסטית וזיאד הובא למשפט באשמה ש"תקף שוטר" ונשפט לקנס ולמאסר בכלא טבריה. במהלך שהותו בכלא נאבק למען זכויותיו וזכויות אסירים אחרים, בייחוד בנושא התעמרות סוהרים באסירים. בסוף אפריל 1958 נעצר שוב, יחד עם הנהגת מק"י בנצרת, לקראת הפגנת ה-1 במאי שנאסרה על ידי המושל הצבאי.

זיאד נבחר לראשונה לכנסת השמינית ב-1973 וכיהן בה ברציפות עד 1990. שוב לנבחר לכנסת ב-1992 וכיהן בתפקיד עד לפטירתו. תאופיק זיאד הנהיג את ההמונים בשביתה הכללית של הציבור הערבי, "יום האדמה", שהוכרז ב-30 במארס 1976 נגד הפקעת האדמות ונמנה עם האישים הפוליטיים הראשונים שנפגשו עם ראשי אש"ף, עוד בזמן שהדבר היה לא חוקי, ומילא תפקיד חשוב ביצירת הדיאלוג עם הנהגת העם הפלסטיני באותה עת. לאחר מותו נקראו רחובות על שמו בנצרת, בשפרעם ובערים ערביות נוספות.

האירוע ביפו בפייסבוק:

https://www.facebook.com/events/2228505163831836/?active_tab=about