בנפתולי הא-פוליטיות: ההתאחדות הסטודנטים הארצית פרסמה תוכנית כלכלית לצעירים

משבר הקורונה, שנוסף להיותו משבר בריאות ציבורית הוא גם משבר כלכלי, שפגע קשות בצעירים רבים שמצאו עצמם ללא תמיכה כלכלית, ללא עבודה וללא יכולת לכלכל את עצמם. צעירים אלה נסחפו בהמוניהם להפגנות מול מעון ראש הממשלה, המתקיימות בלהט רב.

בנסיבות אלה, הצטרפה גם התאחדות הסטודנטים הארצית בהובלת היו"ר שלומי יחיאב לגל המחאה. עם זאת, ההתאחדות דבקה בתפיסה "אפוליטית" והחליטה שלא לזהות עצמה עם המחאה נגד נתניהו, אלא לקיים מחאה נבדלת בקריאה לסיוע כלכלי לסטודנטים ולצעירים ולהורדת שכר הלימוד.

במסגרת מחאה זו, פרסמה ההתאחדות בשבוע שעבר מסמך תחת הכותרת "חוזרים לעבודה". מסמך זה מפרט את התוכנית שגיבשה ההתאחדות לתמיכה כלכלית בסטודנטים ולעידוד תעסוקה בקרב צעירים. התוכנית, אותה דורשת ההתאחדות להביא לאישור הממשלה, מציינת כי בגל הראשון של הקורונה היו כ-47% מהיוצאים לחל"ת בגיל 34-20 (כ-400 אלף צעירים), בעיקר בענפים אשר שותקו חלקית או באופן מלא. לפי המסמך, צעירים "בעלי רצף תעסוקתי דל של עבודות מזדמנות וחלקיות נמצאים בצומת פגיע של מעבר מרכישת השכלה לכניסה לשוק העבודה".

חרף אופיה האפוליטי של המחאה שמובילה התאחדות הסטודנטים, אפשר להתעודד מן המסמך שפרסמה. הוא אכן שוטח תוכנית מקיפה לעידוד תעסוקת צעירים וסטודנטים באמצעות מנגנון סבסוד חכם למעסיקים על בסיס דמי אבטלה או חל"ת לצעירים. נוסף לסעיף זה מציעה התוכנית לעודד את חזרת הצעירים לעבודה באמצעות "קביעת יעדי תעסוקת צעירים" והגדרתם כאוכלוסייה מוחלשת, בדומה לאוכלוסיות אחרות הזוכות בעדיפות.

התוכנית מציעה כמוכן "תקצוב תוכנית לאומית לעידוד צעירים להישאר בנגב ובגליל כמנועי צמיחה", "יצירת מרחבי עבודה 'מרחוק' לצעירים בפריפריה", ו"הרחבת תוכניות הכשרה\תעסוקת צעירים קיימות". לטווח הארוך מציעה התוכנית לקדם חקיקה לניוד זכויות סוציאליות בין מעסיקים ובין מקומות עבודה, במטרה להתאים את חוקי העבודה לעולם העבודה התזזיתי אליו נכנסים כיום צעירים רבים.

עם זאת, מנקודת מבט שמאלית לוקה התוכנית בכמה טעויות ניאוליברליות. אחת מהן היא הדאגה שמביעה ההתאחדות מפני "העול הכלכלי" שיפול על כתפי הצעירים בעקבות תוכניות הסיוע הממשלתיות, שלא הוצמדו לקיצוצים בתקציב. התוכנית מבקרת בצדק את פיזור הכסף המבוהל של הממשלה, שנבע מצרכים פוליטיים ולא מתכנון מקדים, ומצביעה על הצורך בתכנון סדור של סיוע לציבורים הזקוקים לו. עם זאת, התוכנית אינה מביאה בחשבון את אפשרות המימון הגרעוני, וטוענת שללא קיצוצים תהיה תוכנית הסיוע הממשלתית משקולת כלכלית שסטודנטים וצעירים יאלצו לשאת בשנים הבאות.

כיצד, אם כן, מציעה ההתאחדות לממן את התוכנית? אחד הצעדים המוצעים הוא הגדלת המיסוי על בעלי ההון. אך סעיף אחר מציע קיצוצים במגזר הציבורי, לרבות פגיעה בפנסיות של עובדים. נראה כי חוסר המחויבות של התאחדות הסטודנטים למעמד העובדים הוביל אותה להרכיב מעין תוכנית "זיגזג", המנסה לרצות את כל הצדדים – גם פגיעה בפנסיות, כפי שמנסה הימין לעשות זה שנים, אך גם צעדים שמאליים כמו הגדלת המיסוי על ההון.

למרות חולשותיה, התוכנית הכלכלית של התאחדות הסטודנטים הארצית היא צעד קדימה במציאת פתרונות לצעירים שנשארו ללא מענה. לטווח הארוך, ללא סיוע וללא תוכנית כלכלית סדורה, מצבם של הצעירים והסטודנטים, ועמם של שאר האזרחים, ימשיך להידרדר לשיעורי אבטלה גבוהים ולעוני עמוק. התוכנית נועדה להעלות את מצבם הקשה של הצעירים לסדר היום הפוליטי ולהשפיע על קובעי המדיניות, והיא מכילה כמה רעיונות טובים. המיקוד של ההתאחדות בתעסוקה ובהכשרה מקצועית עשוי לשכנע אפילו את משרדי הממשלה לתמוך בפתרונות המוצעים.

לסיום ראוי לצטט את הפסקה האחרונה של המסמך: "דווקא עכשיו, על הממשלה לתת קשב ייחודי לקולם של מי שידרשו להתמודד עם התוצאות של קבלת ההחלטות הנוכחית. יש לאפשר לצעירים להשתתף ולהשפיע על קבלת ההחלטות ועל המדיניות. על הממשלה להציג פתרונות הלוקחים בחשבון את עתידם."

זוהר אלון

הרשימה עומדת להתפרסם בגיליון "זו הדרך" הקרוב