במועדון קולנוע בגדה השמאלית (אחד העם 70, ת"א) יוקרן מחר, מוצ"ש בשעה 20:00, סרטו של מתייה קסוביץ "השנאה". זו הפקה צרפתית מ-1995 (98 דקות, צרפתית, תרגום לאנגלית). הסרט מלווה 20 שעות ביומם של שלושה חברים בשנות העשרים לחייהם בפרויקט דיור ציבורי בבוקר שאחרי מחאות שהתפשטו בפרברי פריז, ולאחר שגילו שאלימות המשטרה גרמה לאחד מחברי השכונה להיכנס תרדמת.
וינסט היהודי, סעיד המוסלמי – מרוקאי והוברט הצרפתי–אפריקאי, מנסים למצוא את דרכם בהיררכיה השכונתית ואל מול אלימות המשטרה והגזענות של החברה הצרפתית. וינסט חמום מוח, תוקפני ורודף כבוד, מוצא תוך כדי ההפגנות אקדח של אחד השוטרים ומתכנן לנקום אם חברו ימות. הוברט, מתאגרף וסוחר סמים לעת מצוא, שמכון האגרוף שהצליח להקים הושחת כליל במהומות, מנסה לשמור על קור רוח וחולם להיחלץ ממעגל האלימות בשכונה ולהתחיל חיים במקום אחר. ואילו סעיד נע בין גחמותיו של וינסט לשיקול דעתו של הוברט, מנסה להישאר חבר של כולם ולקבל חזרה את הכספים שחייבים לו. בניסיון למנוע מוינסט להרוג שוטר ולסיים את חייו בכלא הם מצטרפים לסעיד במסע לפריז לאיסוף חובות. בדרך מסתבכים שלושת החברים עם המשטרה, עם גלוחי ראש נאו–נאצים, עם הבורגנות הפריזאית, מבלים לילה בתחנת המשטרה ואז בתחנת הרכבת וחוזרים עם עלות השחר לשכונה. 23 שנה עברו מצאת הסרט, שהפך לקאלט מיד עם צאתו, ועם זאת הוא מעולם לא היה רלוונטי יותר. שאלות של הגירה, אחווה ויחסי כוח עולות ללא הרף – שאלות ללא פתרון או מענה.
הסגנון הקולנועי הפך למוכר, הקצב כבר לא מסחרר אותנו, אבל המועקה שהולכת ומצטברת בגרון אל מול אין סוף המגבלות והקשיים הניצבים בפני וינסט, הוברט וסעיד (כמיצגים שכבה חברתית רחבה ומעמד) טורדת מנוחה גם היום. בשנת 1995, שנת יציאתו של הסרט לאקרנים, עלה הימין לשלטון עם היבחרו של ז'אק שירק לנשיא. בעקבות רפורמות שממשלתו ניסתה להעביר (הורדת גיל הפרישה ופגיעה בתנאים הסוציאליים) החלו שביתות נרחבות שלא נראו כמותם ממאי 1968. עשור מאוחר יותר, בשנת 2005, החלו להתפשט מהומות בפרברי פריז ובפריפריה כנגד האלימות המשטרית, המצוקה הכלכלית ומשברי ההגירה הלא מטופלים. הסרט "השנאה" נתפס פעמים רבות כנבואה שחזתה את הבאות. תציג את הסרט ותנהל את השיחה אחריו אביטל ברק.
