בית הדין הארצי לעבודה פסק היום (רביעי) כי אין לחייב עובדים למסור טביעות אצבע לשם שימוש בשעון נוכחות ביומטרי. הקביעה התקבלה בעקבות ערעור שהגישה ההסתדרות בשם עובדות חינוך בעיריית קלנסווה, שחויבו למסור טביעות אצבע תוך איום לשלול את שכרן. בית הדין קבע כי "זו פגיעה שלא כדין בזכותן לפרטיות ובזכותן לאוטונומיה על גופן ומהווה הפרה מצד העירייה של חובות תום הלב וההגינות המוגברות המוטלות עליה כמעסיקה". בית הדין הורה לעירייה להפסיק את השימוש בשעון הנוכחות הביומטרי. לפני כחמש שנים הודיעה עיריית קלנסוואה לעובדות החינוך כי עליהן למסור טביעות אצבע לצורך החתמת שעון נוכחות ביומטרי. בתגובה להתנגדות ההסתדרות והעובדות עצמן, באוקטובר של אותה שנה לא שילמה העירייה משכורת לחלקן – והצדדים פנו לבית הדין לעבודה. 

ב-2014 קיבל בית הדין האזורי לעבודה את עמדת העירייה במלואה, וקבע אז כי זכותה לנהל את מפעליה גוברת במקרה זה על זכותם של העובדים לפרטיות. אך ההסתדרות ערערה לבית הדין הארצי לעבודה, וזה קיבל היום את עמדתה. "טביעת אצבע היא מידע פרטי–אישי של אדם, ומסירתה לאחר פוגעת בפרטיות ובאוטונומיה של המוסר. פגיעה נוספת ונפרדת נגרמת כתוצאה מהסיכון הכבד לשימוש לרעה בטביעת האצבע או לשימוש בה שלא למטרה שלשמה נמסרה", נכתב בפסק הדין. בהרכב בית הדין הארצי לעבודה היו חברים השופטים לאה גליקסמן, אילן איטח וסיגל דוידוב–מוטולה, ונציגי הציבור ישראל דורון ואמנון גדעון.

בפסק הדין צויין כי מעבר לשימוש בשעון נוכחות ביומטרי מהווה שינוי מהותי בתנאי ההעסקה המצריך היוועצות בנציגות העובדים, אך עיריית קלנסווה לא עשתה זאת. "אין משמעות הדברים ששימוש בשעון נוכחות ביומטרי או באמצעים ביומטריים אחרים במסגרת העבודה יהא אסור לעולם", נכתב, "אלא שעל מנת להכשיר שימוש שכזה, יש לבחון באופן קפדני קיומם של תנאים מסוימים". בית הדין התייחס בהחלטתו למבחני תום לב, סבירות ומידתיות. השופטים קבעו כי האמור רלוונטי גם במקומות עבודה בהם מערכת הנוכחות הביומטרית כבר נמצאת בשימוש, והבהירו כי יש לוודא שההסכמה לפגיעה בפרטיות נובעת מרצון חופשי ועומדת בכללים כגון קביעת מדיניות ברורה ויידוע העובדים. בית הדין הארצי לעבודה הורה לעירייה לא לעשות עוד שימוש בשעון הביומטרי, להפסיק ליטול טביעות אצבע מהעובדים ולמחוק את טביעות האצבע שנאספו עד כה.

האגודה לזכויות האזרח בירכה על ההחלטה. עו"ד אבנר פינצ'וק, שייצג את האגודה במסגרת הליך "ידיד בית משפט", אמר: "המשמעות היא שאלפי עובדות ועובדים שאולצו עד היום למסור טביעת אצבע סבלו מפגיעה קשה בפרטיות ובכבוד. אני מקווה שמעסיקים יבינו את המסר ויפסיקו לקבוע עובדות בשטח". עו"ד יהונתן קלינגר, היועץ המשפטי של התנועה לזכויות דיגיטליות הנאבקת במאגר הביומטרי, בירך על פסק הדין. "פסק הדין הזה הוא רוח גבית למאבק במאגר הביומטרי כי הוא קובע שבשביל להשתמש במידע ביומטרי על אנשים צריך אינטרס לגיטימי חזק וסמכות חוקית משמעותית", אמר קלינגר ל"הארץ". "בית הדין גם אומר שעצם נטילת טביעת האצבע הוא אקט משפיל ופוגע בפרטיות, ולא צריך לאפשר אותו אלא אם יש הסמכה מפורשת בחוק. זה ישליך כמובן על ההצטרפות הוולונטרית למאגר הביומטרי שמשרד הפנים מדבר עליה". קלינגר הוסיף כי מקומות עבודה רבים מחייבים את עובדיהם להשתמש בשעון נוכחות ביומטרי. "ברוב המקרים עובדים שעמדו על הזכות שלהם לא הכריחו אותם לתת טביעות אצבע, אבל עובד מטבע הדברים הוא חלש ואם יתנו בכך את הגעתו לעבודה, הוא ייתן טביעת אצבע".