200 נשים מועסקות כיום בתפקידי פיתוח והנדסה בנצרת, המהוות 25% מכוח האדם בהיי-טק בעיר – אחוז דומה לשיעורן של הנשים במקצועות הליבה של ההיי-טק בישראל ככלל. נתון זה צוין בוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי של הכנסת, שדנה השבוע, לרגל יום האישה הבינלאומי, במצבן של נשים ערביות בענף. "נתון זה מעיד על כך שאם יש היי-טק נגיש – הוא פוטנציאלי עבור מאות נשים ערביות. המשימה שלנו כעת היא להנגיש את ההיי-טק גם באזור המשולש, ובהמשך בערים נוספות", אמרה בדיון סמדר נהב, מייסדת עמותת צופן.

בין ממשתתפי ומשתתפות בדיון: סמדר נהב, מייסדת צופן (עומדת, שנייה משמאל), ומשמאלה: אביטל ינובסקי, צופן; ח"כ עאידה תומא-סלימאן, יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי; ח"כ יוסף ג'בארין. חמישי מימין: ח"כ איימן עודה, ראש הרשימה המשותפת (צילום: צופן)

הדיון התקיים ביוזמת צופן – עמותה שפועלת לחבר בין ההיי-טק הישראלי לחברה הערבית.  נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד הכלכלה, עו"ד מרים כהבא התייחסה להדרת ערבים מההיי-טק בשל הקשר בין הענף לתעשיות הביטחוניות. לדבריה, "היי-טק זה כבר מזמן לא רק תעשיות ביטחוניות, מה שבמשך שנים היה תירוץ להדרת ערבים מהענף. בנוסף, יש לחדד בקרב צעירות ערביות, שרבות מהן עושות חמש יחידות במתמטיקה, שיש עוד דברים חוץ מרפואה. במקביל, וזו משימה שלנו, יש להמשיך לעבוד מול המעסיקים, ולהבהיר את חשיבות הגיוון התעסוקתי ואת הנחיצות והכדאיות להעסיק ערביות בהיי-טק".

נראה שלנציבת שוויון הזדמנויות יש הרבה עבודה לפניה, כי הנתונים מראים שבשל המצב שתיארה כהבא, מרבית הנשים הערביות באקדמיה לא בוחרות במקצועות ההנדסה. בשונה מהמגזר היהודי, שבו צעירות מהוות רק 30% במגמות ההנדסה והטכנולוגיה בבתי הספר התיכוניים, בחברה הערבית עומד שיעורן על 54%. מתוכן, 45% זכאיות לתעודת בגרות, בהשוואה ל-20% מהנערים הערבים. בנוסף, ממוצע ציוני הבגרות של נערות ערביות משתווה לזה נערים יהודים. אולם, למרות הנתונים האלה, צוין בדיון שאצל רובן המסע הטכנולוגי מסתיים בתיכון. בהגיען לאקדמיה, נשים ערביות עדיין כמעט שאינן בוחרות בתארים בתחום המדעים: פחות מ-5% בוחרות במקצועות ההנדסה. לעומת זאת, יותר מ-30% פונות להוראה.

בסיכום הדיון אמרה יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה, ח"כ עאידה תומא-סלימאן (חד"ש – הרשימה המשותפת) כי "מדובר בנושא בעל חשיבות אדירה, לחברה הערבית ולמשק הישראלי בכללותו". "יש מתחת ליד אלפי נשים שיכולות להשתלב בהיי-טק. מדוע יש המציעים להביא עובדים מהודו?", שאלה. היא קראה למשרד הכלכלה "לוודא שאזורי התעשייה בערים הערביות מוכנים לעתיד, לחברות היי-טק, ויאפשרו משרות לנשים. גם למשרד החינוך יש תפקיד מכריע בחיזוק החשיבות של ההיי-טק בפני תלמידות ערביות".