הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, בראשות ח"כ עאידה תומא–סלימאן (חד"ש–הרשימה המשותפת) קיימה אתמול דיון מקיף בנושא "השיח על רצח נשים – רגישות תרבותית או גזענות?", אשר התקיים כחלק מיום המאבק בגזענות שצוין בכנסת, ויו"ר הוועדה הינה אחת מיוזמותיו.
יו"ר הוועדה אמרה בפתח הדיון: "הגזענות כלפי אחר, כל אחר – אישה, ערבי, אתיופי, יהודי חרדי – היא מגיפה הולכת ומתפשטת בציבור הרחב, הרבה בשל התבטאויות והשתלחויות של מקבלי ההחלטות במדינה. רצח נשים הוא רצח נשים, לא חשוב מאיזה רקע או אוכלוסייה האישה מגיעה – בסופו של דבר היא נרצחת בשל היותה אישה ובשל חוסר האיזון הקיים בכוחות המגדריים. למה צריך לקשור לדבר נתעב כמו רצח מושגים יפים כמו תשוקה, רומנטיקה או כבוד?! רצח הוא רצח ואי אפשר לצרף אליו מילים יפות, כי זה לא רק נותן לגיטימציה לרצח, אלא גם כן מסלף את סיבת הרצח".
לדבריה השיח הוא למעשה אחד השורשים של בעיה, והוא מלא בסטריאוטיפים. התכנסנו כאן היום כדי להבין אם השיח מגיע ממקום של רגישות תרבותית, או דווקא בידול תרבותי – 'זה מה שקורה אצלם אבל לא אצלנו'. האם השיח הזה לא משפיע על הטיפול של השוטרים ועובדי הרווחה כשהם מנסים לחשוב מהו הדבר הנכון לעשות כאשר אישה פונה אליהם לעזרה?".
דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, פרופ' מיכאיל קרייני אמר בדיון: "סוף סוף מתנהל דיון רציני ומעמיק בניסיון לאבחן את הבעיה כדי לטפל בה. רצח נשים אינו דבר שצריך להיות מיוחס לתרבות או דת מסוימת. אף דת אינה מתירה רצח, אך כל דת היא פטריארכלית והיא חממה לשלטון הגבר על האישה. השיח והאישיות של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הוא גזעני כלפי נשים, ולא מייחסים זאת לשורשים האמריקאים שלו. למעשה אני כאן מלמד סנגוריה על תרבות שלמה וקטגוריה על אווירה ציבורית שלמה".
לדברי מנכ"לית האגודה הישראלית למען יוצאי אתיופיה, זיוה מקונן–דגו: "יוצאי אתיופיה הפכו להיות קבוצה מתויגת תרבותית עם רצח נשים, אבל באתיופיה מעולם לא נרצחה אישה ע"י בן זוגה – הבעיה הזו נוצרה פה! שם היה טיפול קהילתי אם היו משברים בין בני הזוג, אז אני לא מוכנה לקבל את ההסברים של משבר הגירה וקליטה. אי אפשר לקחת חיים של בני אדם ולתרץ את זה באמירות של משבר כזה או אחר, כאילו אנו במדינה שאין לה חוקים, שאין לה גופי האחראים על אכיפת החוק ועל רווחה וחינוך".
עו"ד אנה טליסמן מתנועת "אחותי" הדגישה בדיון ש"כל פעם מוצאים עוד תרבות ועוד רגישות תרבותית לכאורה. כאשר מדברים על רצח נשים יוצאות חבר המדינות, ברור שאי אפשר לייחס את זה לתרבות מזרחית או ערבית. אצלנו אנשים הרבה פחות מסורתיים ודתיים – ולכן ברור שמקור הבעיה הוא הפטריארכיה שקיימת בכל חברה".
יו"ר הוועדה, ח"כ תומא–סלימאן, סיכמה: "דיונים כאלה לרוב מתנהלים על רקע מקרים ספציפיים וביקורת על התנהלות מערכות המדינה, ואילו כאן התחלנו לפתוח דיון עקרוני–רעיוני, וממנו נגיע גם למקורות הרצח, שהוא רצח נשים בשל היותן נשים. יש פה יסוד תרבותי לרצח, אבל לא תרבות ערבית או מוסלמית אלא תרבות פטריארכלית. אלימות נגד נשים קיימת בכל החברות בעולם, ואפילו האחוזים הם די דומים". "גזענות היא לא רק לפי גזע, אלא כל עליונות כלפי אחר מרקע שונה. אנו רוצות להגן על כל חברה, ולעקור ממנה את העבירה והאלימות, ולא למסגר כל חברה בנפרד. אנו נוקיע כלי תקשורת שיצרו הפרדה וישתמשו במושגים כמו רצח על כבוד המשפחה, ונמשיך לדרוש את הכנסתו של נושא המגדר לליבת תכניות הלימוד בכל מערכות החינוך בארץ", הדגישה.
