בהוצאת רסלינג פורסם באחרונה ספרו של פרופ' אדוארד סעיד המנוח "תרבות ואימפריאליזם". הספר פורסם 15 שנים לאחר הופעת "אוריינטליזם", חיבורו פורץ הדרך של סעיד. לזיקה בין שני החיבורים התייחס סעיד עצמו: "מה שדיגלתי עליו ב'אוריינטליזם', היה אותה התגובה לשליטה המערבית ששיאה היה בתנועה הגדולה לדה–קולוניזציה שפעלה בכל רחבי העולם השלישי".
המנצח הישראלי דניאל ברנבוים ופרופ' אדוארד סעיד כפי שצולמו בספרד ב-2002 (צילום: ויקימדיה)
ב"אוריינטליזם" עמד סעיד על האופן שבו נבנו ידע וקטגוריות חסרי בסיס וא–היסטוריים ביחס לאדם הערבי כפסיבי וכבלתי כשיר להתמודדות עם אתגרי המודרניות וכינון מדינת לאום עצמאית. ב"תרבות ואימפריאליזם" הוא מנתח יצירות ספרות, שירה ומוזיקה שהופקו בדרום הגלובלי, העניקו ביטוי להתנגדות הרחבה לשליטה זרה והיוו אבני בניין לכינון זהויות קולקטיביות חלופיות.
לדברי פרופ' יורם מיטל (אוניברסיטת בן גוריון) שערך את מהדורה העברית של הספר: "בהתכתבות האינטנסיבית של 'תרבות ואימפריאליזם' עם 'אוריינטליזם' ניתן למצוא מהלך של עדכון והשלמה המהווה סיכום הגותו של סעיד על הזיקה בין ידע ותרבות ובין שליטה והתנגדות. זהו פרויקט מונומנטלי המושתת על קריאה הרמנויטית של מגוון עצום של מקורות שהפיקו יצרני ידע ותרבות מערביים ולא–מערביים, חשיפת ההקשר הפוליטי שבו אלה נוצרו והשימוש שנעשה בהם להבניית הגמוניות והתנגדות כאחד".
עם פרסום הספר ב-1993 כתב הפילוסוף וחוקר הספרות המרקסיסטי הבריטי טרי איגלמן בעיתון "גארדיאן" ש"מאז מחקרו המונומנטלי 'אוריינטליזם' טען סעיד שהתרבות המערבית מעוצבת באופן מסיבי ובלתי נראה מעצם עובדת קיומו של אימפריאליזם; בחיבור חדש, מלומד ועוצר נשימה זה הדמיון הקוסמופוליטי שלו נודד מוורדי אל גראמשי, מניטשה אל נרודה".
