בג"ץ קבע שהבדואים הם אזרחי סוג ב' ולא מגיע להם מקלטים

בג"ץ נתן אתמול (ראשון) פסק דין חלקי בעתירה למיגון יישובי הבדווים בנגב, וקבע כי ל"א מצא עילה להתערבות במדיניות המיגון הנוכחית של היישובים". עם זאת, השופטים קבעו כי יש להוסיף ולברר את סוגיית ההיערכות ארוכתהטווח, והורו למשיבים למסור את התייחסותם לנושא בתוך 30 יום. בפסק הדין ציינו השופטים דנציגר, זילברטל וסולברג כי אין מחלוקת בדבר חובתה העליונה של המדינה להגן על חייהם ועל שלמות גופם של אזרחיה, אולם לא מצאו פגם בהחלטת מערכת הביטחון, שלא להציב מיגוניות בכפרים, ואף ציינו כי הם "סמוכים ובטוחים כי באם ישתנו הנסיבות באופן שיצדיק עקירת מיגוניות ממיקומן הנוכחי והעברתן אל כפרי העותרים – יעדכנו המשיבים את החלטתם".

2014-07-21_204635

ההוראה נכונה לכל תושבי הדרוםפרט לבדואים (צילום: פיקיוויקי)

השופטים אמנם ציינו בפסק הדין כי אין בידיהם נתונים אודות דרכי פעולתה של "כיפת ברזל" כי מערכת הביטחון לא מסרה מידע בנושא זה לבית המשפט, אולם כתבו, "מאמינים אנו כי הגנתה של מערכת זו נפרשת בהתבסס על שיקולים ענייניים, מבלי שניתן משקל כלשהו להופעתם או איהופעתם של יישובים במפות כאלה או אחרות".

העתירה למיגון היישובים הכפריים בנגב הוגשה באמצעות עורכי הדין נסרין עליאן ועאוני בנא, בשמם של תושבי כפרים הערביםבדואים בנגב, בהם עומאר אלוקילי מהכפר הלא מוכר עוג'אן, דודן של הילדות מראם ואסיל אלוקילי שנפגעו מירי רקטהוכן של המועצה לכפרים הלא מוכרים בנגב, ארגון רופאים לזכויות אדם, פורום דו קיום בנגב לשוויון אזרחי, במקום – מתכננים למען זכויות תכנון והאגודה לזכויות האזרח. בעתירה צוין, כי תושבי הכפרים הבדווים, המונים כ– 100,000 אזרחים, מתגוררים ברובם במבנים ארעיים, פחונים וצריפים, שאינם יכולים לספק הגנה מפני הרקטות, ואין להם מיגוניות, מקלטים או ממ"דים. מדיווחי התושבים עולה כי ברוב היישובים כלל לא נשמעות אזעקות לפני נפילת הטילים, ועולה חשש ממשי כי מערכת כיפת ברזל אינה מיירטת את הרקטות הנורות לעברם. בסוף השבוע נהרג מפגיעת רקטה עודה אלוודג', בן 32. בתו בת ה– 3 חודשים נפצעה קשה, וכן נפגעו אשתו ובנו. בשבוע שעבר נפצעו האחיות מראם ואסיל אלוקילי. עם פרסום פסק הדין מסרה עו"ד נסרין עליאן מהאגודה לזכויות האזרח: "אלפי תושבי הכפרים בנגב חיים באימה תחת איום פגיעת הרקטות – איום שכידוע התממש וגבה נפגעים בגוף ובנפש. אל הפחד הקיומי נלווית תחושה קשה של הפקרתם לחסדי שמיים. לצערי, זהו נדבך נוסף בניכור הגובר שבין התושבים למוסדות המדינה".

עוד בנושא: http://maki.org.il/21821