ביום חמישי הקרוב, בשעה 9:00, ידון בג״ץ בהרכב מורחב של חמישה שופטים בעתירה שהגיש עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל בשמו ובשם הרשימה המשותפת, נגד המשך התקנת תקנות שעת חרום בתקופת הקורונה. בהסכמת המשיבים, העתירה תידון כאילו ניתן בה צו על תנאי, ולכן בג״ץ צפוי להכריע בסוגיה בעקבות הדיון.

יצוין שהממשלה האריכה אתמול (שני) את סמכות השב"כ שניתנה באמצעות התקנות לשעת חירום לאכן טלפונים סלולאריים של אזרחים על מנת לעקוב אחרי חולים בנגיף הקורונה. זאת, לאחר שבג"ץ הקפיא את המעקב ודרש חקיקה בנושא.

"המעקב וניטור אחר אזרחים כחלק מהמאבק נגד נגיף הקורונה אינו מוצדק, אינו סביר ומהווה פתרון חריג ולא מידתי גם אם יוסדר בחקיקה ראשית". ציין במכתב עמדה שהועבר השבוע למועצה הציבורית להגנת הפרטיות, גוף מומחים המייעץ לשר המשפטים בנושאי פרטיות, ומביע עמדות בהליכי חקיקה ראשית ומשנית גם בפני ועדות הכנסת השונות. מחבר המכתב, עו"ד ניר גרסון, סגן ראש מחלקת ייעוץ משפטי ואסדרה ברשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים.

ביום ראשון שעבר קבע בג"ץ, בעקבות עתירת עדאלה והרשימה המשותפת, כי שב"כ לא יוכל עוד לסייע בהתמודדות עם הקורונה וכי הנושא טעון חקיקה. עם זאת, השופטים פסקו כי אם אכן יתקיים הליך חקיקה – ניתן יהיה להאריך את ביצוע האיכון בשבועות ספורים. ביום חמישי אישרה ועדת המשנה למודיעין ולשירותים חשאיים בכנסת להמשיך באיכון עד הבוקר.

במכתב שהעביר עו"ד גרסון צוין כי "על אף התועלת הגלומה בהסדר לצורך התמודדות עם המגיפה, המשך הסתייעות במתווה של שימוש בכלי של גוף ביטחוני בעל תכליות מובהקות של מאבק בטרור והגנה על ביטחון המדינה, לצורך מעקב וניטור אחר תושבי המדינה לצמצום מגיפה, בעת הזו אינו מוצדק, אינו סביר ומהווה פתרון חריג ולא מידתי גם אם יוסדר בחקיקה ראשית. יש להעדיף חלופות, טכנולוגיות ואחרות, אשר פגיעתן בפרטיות פחותה באופן משמעותי".

עוד בנושא בגיליון "זו הדרך" האחרון (עמ' 4):

http://maki.org.il/he/wp-content/uploads/2020/04/G18_2020.pdf