התערוכה "ארץ ישנה" של הצלמת אלישבע סמית מוצגת בימים אלה בגלריה של קיבוץ כברי בגליל המערבי. סמית מצלמת אתרים בהם שכנו כפרים ערביים עד לנכבה ב-1948. בהיעדר עקבות ליישובים אלה, היא מצלמת את מה שאיננו עוד. על כן, התערוכה "ארץ ישנה" מתרחשת במקומות שסומנו זה מכבר במפות השכחה הרשמיות, אך נותרו בזיכרונות של צאצאיהם.
"תצלומיה של סמית יפים באותה מידה שהם קשוחים. הם 'חסכוניים': שרידי קיר שומרה היכן שפעם ניטע כרם; קשת אבנים שהייתה פעם תקרת בית, ועתה מבצבצת מן האדמה בינות לחורש אורנים; שביל כבוש בשדה קוצים. היא מצלמת עץ הדר עמוס פרי כתום, העומד לבדו בין עצי דומים אפורים", מסר האוצר יאיר ברק.
"במהלך מלחמת 1948 ובתקופה שלאחריה", כתב האוצר יאיר ברק בדף הגלריה, "ננטשו כמעט 500 יישובים ערביים. חלקם נעזבו באין ברירה, ואחרים גורשו באופן אקטיבי. אלישבע סמית מצלמת מעט מהנקודות שעליהן ישבו כפרים ערביים טרם המלחמה. היא איננה מספרת את שהיה, אלא טווה דימוי של מה שישנו".
סמית, ילידת הולנד (1932), הגיעה לארץ בשנת 1936, שלוש שנים לאחר עליית הנאצים לשלטון. היא גדלה בקיבוץ מעגן מיכאל והייתה חברה בו עד שעזבה בשנת 1987. כיום היא מתגוררת בפרדס חנה ועוסקת בעיקר בצילום. בעבר הרחוק הציגה תערוכה שעסקה גם בשואה ותערוכה אחרת על מחסומי צה"ל בשטחים הפלסטיניים הכבושים.
יצוין כי לפני כשבע שנים שינתה הגלריה בכברי, שייסד ב-1977 יחיאל שמי, את פניה. ב-2012 היא החלה את דרכה החדשה כגלריה שיתופית של קבוצת אמנים יהודים וערבים תושבי הגליל.
"ראינו חשיבות בקבוצה מעורבת שתשקף את ייחודו של הגליל, תוך התייחסות לסוגיות הקשורות באזור וקיום פעילות אמנותית מעבר לחלל הגלריה, עם מעורבות בקהילה", מסרו מייסדיה. מאז היווסדה, מקדמת הגלריה פעילות גומלין בין מגמות האמנות בבתי הספר התיכוניים בכפר מכר ובקיבוץ כברי, ומשתפת פעולה עם גלריות שיתופיות אחרות בארץ. יצוין, כי בגלריה מציגים גם אמנים יהודים וערבים שאינם חברים בקולקטיב העומד מאחורי פעילותה.
