ארה"ב מאבדת את מעמדה בעולם וישראל נגררת מטה יחד איתה

הצהרת טראמפ על הכרתו בירושלים כבירת ישראל הזיקה, כפי שהראתה ההצבעה בעצרת האו"ם, למעמד הבינלאומי של ארה"ב ושל ישראל. אפילו גרמניה הצביעה הפעם בעד הגינוי, כלומר נגד ישראל וארה"ב. בזעפו על העולם החליט טראמפ לפרוש מאונסק"ו. ישראל ממהרת אחריו. ראש ממשלה נוהג כמי שאחריו המבול.

2017-12-26_215359

הגלובליזציה הניאו-ליברלית, שהייתה עמוד התווך של מדיניות ארה"ב מאז תום המלחמה הקרה, אופיינה בהסתמכות על מערכת מוסדות בינלאומיים שבאמצעותם הנהיגה את הקפיטליזם העולמי ועיצבה אותו. כמה מהמוסדות הבינלאומיים הוקמו מיד לאחר מלחמת העולם השנייה (האו"ם, קרן המטבע העולמית, הבנק העולמי ונאט"ו) ואחרים –  אחרי קריסת ברית המועצות.

המעמד ההגמוני של ארה"ב מבוסס על חברות והשתתפות של מדינות רבות במוסדות "הסדר העולמי" שיזמה והקימה. כמעצמת על (היום – היחידה), היא זו שקבעה ושמרה, כשופט עליון, על חוקי המשחק. ארה"ב הרוויחה במיוחד מחוקים אלה, אך אפילו בעזרתם לא היה בכוחה למנוע את צמיחתם של מדינות מתחרות וגושים מתחרים כמו סין והאיחוד האירופי.

במסגרת הגלובליזציה, לא שולטת ארה"ב באופן ישיר (כאימפריה בקולוניות) במדינות הקפיטליסטיות, אלא "מנהלת" אותן באמצעות הנהגותיהן הנבחרות ((soft power. כך יצרו מראית עין שמעצמת העל פועלת צבאית וכלכלית לא רק על דעת עצמה, אלא בהסכמה ובשיתוף של בעלות בריתה.

עלייתו של טראמפ לנשיאות ארה"ב היא קו פרשת מים בסדר העולמי הזה. טראמפ ניכס לעצמו את המושג "ארה"ב קודם" ((America First, שנופפו חוגים ניאו-נאציים בארה"ב בימי מלחמת העולם השנייה. בפי טראמפ משמעות המושג היא, שאמריקה תדאג מעתה קודם כל לאינטרסים שלה (כלומר, לאינטרסים של בעלי ההון שלה), תפרוש מהסכמים בינלאומיים (כמו זה להגנת הסביבה ולצמצום זיהום האוויר) ותצמצם את סיוע החוץ, ולא לטובת כלל השיטה הקפיטליסטית (כאילו לא נהגה כך תמיד).

 

אפשר לנסות ולהבין לאן מושך טראמפ למרות הפעולות וההכרזות הסותרות שלו. ארה"ב תפעל להיות המרוויחה היחידה מהסכמי סחר דו-צדדיים ורב-צדדיים ואינה תומכת יותר, באופן גורף, בהרחבת הסחר הגלובלי. כך, למשל, הודיע טראמפ על רצונו לבטל את התחייבות ארה"ב להסכם הסחר החופשי הטראנס-פסיפי (TPP) שחתם אובמה עם מדינות אסיה ואמריקה הלטינית. כמו כן, איים ביציאה מהסכמי הסחר החופשי עם מקסיקו וקנדה (NAFTA). בבנק העולמי מדגישים דוברי טראמפ את נחישותה ארה"ב לקצץ הלוואות לארצות המתפתחות, ואלה שיינתנו יוכפפו בלעדית לאינטרס האמריקאי.

טראמפ העלה ספקות לגבי ערכן של בריתות מסורתיות כמו נאט"ו ואפילו תהה לגבי מחויבות ארה"ב לסעיף החמישי של הברית – המחויבות להגנה קולקטיבית. מערב אירופה, יפן ודרום קוריאה מבינות כי הערבויות מצד ארה"ב הן פחות בטוחות מבעבר. הדבר מחולל כבר שינויים מרחיקי לכת ביפן המחדשת את כוחה הצבאי.

האיומים של טראמפ לפתוח מחדש הסכמים שארה"ב חתמה עליה (כמו הסכם הגרעין עם איראן), והאיומים בסנקציות כלכליות על מדינות "סוררות", מערערות את אמינותה של ארה"ב.

האיסורים הגורפים שהטיל טראמפ על כניסת מוסלמים לארה"ב, ההפגנות הגזעניות ברחובות הערים, ביטול הביטוח הרפואי והקלות מפליגות במיסוי למאיון העליון תוך הכבדת המס לבעלי ההכנסות הנמוכות – גם כל אלה הם סימניו של המשטר החדש. טראמפ מעודד בכל העולם את הימין הקסנופובי, הגזעני והמיזוגני, את הפרוטקציוניזם וההסתגרות, את הזלזול בחוק ובמערכת הדמוקרטית ואת הפעילות הכוחנית והחד-צדדית ביחסים בינלאומיים. מדיניות זו מגבירה את הסכנה לפרוץ מלחמות נוספות ולאי-פתרון סכסוכים קיימים.

סקרים אחרונים מוכיחים שמדיניות טראמפ מבודדת את ארה"ב בעולם. היא אמנם עדיין הכלכלה הגדולה בעולם, בעלת הכוח הצבאי הרב ביותר, ועדיין מובילה את המחקר המדעי, אך שלטון האוליגרכים והפלוטוקרטים שלה ממאיס ומשניא אותה.

אנחנו חיים באזור שידע את נחת זרועה של ארה"ב: מוות, הרס, רעב, חולי וגלות. מאפגניסטאן דרך תימן, עיראק, סוריה, לוב ולבנון. ארה"ב נמצאת בנסיגה מאזורנו. ישנם משטרים באזור כמו ישראל וסעודיה הנשענים על ארה"ב להבטחת המשך קיומם. אך ארה"ב תלויה פחות מבעבר בנפט המזרח-תיכוני, שכן פיתחה מקורות אנרגיה מספיקים אצלה. נתניהו, מצדו, מסתכן ומהמר על עצם קיומנו בשותפותו לתפישת העולם ולמדיניות של טראמפ.

אבישי ארליך

 

הרשימה עומדת להתפרסם בגיליון "זו הדרך" הקרוב