אלפים צעדו אל אדמות הכפר ההרוס אל ח'דתא שבגליל

כמו בכל שנה, גם ביום העצמאות אתמול (חמישי) ציינו הערבים-פלסטינים בישראל את הנכבה. בגליל התחתון נערכת תהלוכת שיבה לכפר ההרוס אל ח'דתא, בה השתתפו כעשרת אלפים מפגינים שדרשו לחזור וליישב את הכפר. בתהלוכה מלווים רבים מחברי הכנסת של הרשימה המשותפת.

2015-04-24_192306

אלפים צעדו אתמול אל אדמות הכפר אל ח'דתא שבגליל (צילום: אקטיבסטילס)

ח"כ איימן עודה (חד"ש), יו"ר הרשימה המשותפת, אמר באירוע כי אין סיבה שאזרחי ישראל שגורשו או עזבו בנכבה לא יחזרו לאדמתם: "יש פה אזרחים ישראלים. יש להם תעודת זהות ישראלית. והם נשארים פה במדינה. הם ברחו במלחמה מישוב לישוב ליד. ולא נותנים להם לחזור. אז תגידו לי עכשיו, מה הבעיה שהם יחזרו? מה הבעיה שתושבי חדת'א יחזרו לפה, יבנו את המקום שלהם. מה הבעיה שתושבי ציפורי שברחו מציפורי לנצרת בזמן המלחמה יחזרו? זה דבר טוב לכולנו, שיכירו בנכבה ובעוול".

על פי "זוכרות", ב-1931 התגוררו בכפר 368 תושבים ב-75 בתים וב-1945 עלה מספרם ל-520 אדמות-הכפר השתרעו באותה עת על 10,310 דונם. בכפר היה בית-ספר יסודי שנוסד בתקופה העות'מנית אך נסגר בתקופת המנדט. מעיין במזרח האתר [עין חדה] סיפק מים לתושבים, שגידלו זיתים, ירקות ודגנים. אתר ארכיאולוגי שנמצא בכפר הכיל מבנה בעל כיפה שנבנה מעל מעיין, ושרידי טחנה. חדת'א נמנה על מקבץ כפרים שכלל את סירין, עַוְלם ומעד'ר, אשר לפי דו"ח מודיעין ישראלי פונו ב-6 באפריל 1948 בפקודת הוועד הערבי העליון. עם זאת, 'ספר תולדות ההגנה' קבע שאותם כפרים נכבשו חודש מאוחר יותר, ב-12 במאי בידי יחידות של חטיבת גולני, והוסיף שתושבי הכפרים נמלטו מפחד החיילים. בהמשך הדיווח קובע הספר כי עם אותה התקפה, התרוקן הגליל התחתון מערבים.

על אדמות-הכפר לא נבנו ישובים ישראלים. גלי-אבנים מספקים את העדות היחידה למיקום הכפר. אתר-הכפר מגודר ומשמש כאזור-מרעה לפרות, ועצי תאנה ותות ושיחי-צבר גדלים בו. האדמות הסמוכות מצויות בשימוש תושבי כפר קיש הסמוך, שמגדלים עליהן ירקות ושקדים.