אירוע לזכרה של פעילת השלום הוותיקה חוה קלר יתקיים ביום שני הקרוב, 6 בינואר, בשעה 19:00 בבית הסופר, רחוב קפלן 6, תל אביב. קלר נפטרה ביום שלישי בשבוע שעבר בתל אביב, בת 90 במותה. בין השאר, הייתה קלר ממייסדות נשים בשחור, גוש שלום ונשים למען אסירות פוליטיות, ופעילה בתעאיוש וביוזמות שלום נוספות. קלר ביקשה שאחרי מותה גופתה תישרף ואפרה יפוזר בים של תל אביב. חד"ש פרסמה הודעת אבל על מותה ומסרה תנחומים למשפחה.
חוה קלר (ראשונה מימין) באירוע לציון 20 שנה לנשים בשחור שנערך במרכז ירושלים ב-2007 (צילום: אקטיבסטילס)
קלר נולדה ב-1929 בלודז' שבפולין. בדצמבר 1939 ברחה משפחתה בעזרת חברים גרמנים הגיעה לליטא. בינואר 1941, כמה חודשים לפני שהנאצים כבשו את ליטא, היהודים שהיה להם אישור להגיע לפלשתינה קיבלו אישור לעזוב ומשפחתה של קלר הגיעה לתל אביב. כשהייתה בכיתה ט' הצטרפה קלר להגנה, ונעצרה כמה פעמים על ידי הבריטים בגין תליית כרוזים. ב-1948 היא לקחה חלק בכיבוש עכו, ומסרה עדות על האירועים שם לארגון זוכרות ב-2006.
אחרי המלחמה נישאה קלר ליעקב, ונולדו לשניים שני ילדים – אדם ויעל. הזוג היה בין מקימי קיבוץ סער, ששכן סמוך לכפר הפלסטיני אל סמיריה בגליל המערבי שתושביו גורשו ב-1948. קלר שאלה במשך חודשים את חברי הקיבוץ מתי ישובו התושבים הפלסטינים, והם ענו "בקרוב". אך יום אחד היא ראתה שבתי הכפר נהרסו עד היסוד, מלבד אמת המים במקום. על חורבות הכפר נמצא כיום קיבוץ לוחמי הגטאות. קלר החלה את פעילותה הפוליטית במפ"ם בתחילת שנות ה-50. בין היתר היא השתתפה בהפגנות סולידריות עם מרד הימאים בנמל חיפה ב-1952, כשהימאים מרדו נגד שלטון מפא"י, ושביתתם דוכאה בכוח. מאוחר יותר גורשה מהקיבוץ יחד עם פעילי שמאל נוספים ובמשך עשרות שנים עבדה כמורה.
בתחילת שנות ה-80 התחילה קלר בפעילות פוליטית אינטנסיבית נגד הפלישה ללבנון ונגד הכיבוש של השטחים הפלסטינים, וכן למען האסירות הפלסטיניות שפתחו בשביתת מחאה באותן שנים. בתחילת 1988, עם פרוץ האינתיפאדה הראשונה, היא היתה חלק מהתארגנות "הלאה הכיבוש", ובמאי של אותה שנה הקימה עם נשים נוספות את קבוצת "נשים למען אסירות פוליטיות". ב-1992 השתתפה קלר בהקמת הוועד היהודי–ערבי נגד הגירוש, לאחר גירוש של פעילים פלסטינים ללבנון על ידי ממשלתו של יצחק רבין. לאור ההרגשה שלה ושל אחרים שתנועת שלום עכשיו לא פעלה מספיק, הם הקימו את תנועת גוש שלום.
מאז 1987 ועד לפני כשנה, אז חלה הידרדרות בבריאותה, קלר השתתפה מדי שבוע במחאות רבות, ובמיוחד במשמרות השבועיות של נשים בשחור במרכז תל אביב. היא השתתפה לא פעם בהפגנות בגדה המערבית – בא–רם, בילעין ומקומות נוספים. כמו כן, היא השתתפה במחאות בכפר אל עראקיב, בגבעת עמל ובהפגנות המחאה החברתית ב-2011.
בנוסף, קלר הקימה את להקת "הסבתות הזועמות", ששרו שירי מחאה פוליטיים בהפגנות בתחילת שנות ה-2000.
