אות קלון על שירותי הביטחון: פינוי מעברת כפר סבא בחורף 1953

שירות הביטחון שעמד מאחורי הממשל הצבאי שרדה באוכלוסייה הערבית עד שנת 1966, עמד גם מאחורי גירוש תושבי מעברת כפר סבא בחורף של שנת 1953. אותו שירות ביטחון עמד מאחורי זוועת הפינוי, באישון לילה על גבי משאיות, של מעברה שלמה של עולים חדשים, מרביתם מעיראק. לתושבים לא ניתנה כל שהות לאסוף את חפציהם. העילה הרשמית לענישה קולקטיבית זו הייתה קיומה של פעילות קומוניסטית "מסוכנת" בתחומי המעברה. לפרופ' אברהם שטח, שחי במעברה באותם ימים, הפינוי הזכיר את הפוגרום ביהודי עיראק.

מעברת שער העלייה בחיפה, 1950 (צילום: בית התפוצות)

תוצאות הבחירות לכנסת השנייה בקיץ 1951 עוררו את שירות הביטחון לפעולה. המפלגה הקומוניסטית התחזקה וקיבלה יותר מ-27 אלף קולות – כ-12 אלף קולות יותר מאשר קיבלה בבחירות לאסיפה המכוננת. 4% מאזרחי מדינת ישראל שלחו חמישה נציגים לכנסת השנייה – שמואל מיקוניס, מאיר וילנר, אסתר וילנסקה, תופיק טובי והסופר אמיל חביבי.

במהלך פעילותה של הכנסת השנייה גדלה הסיעה הקומוניסטית ל-7 חברי כנסת, לאחר שהצטרפו אליה עוד שני ח"כים פורשי מפ"ם: ד"ר אברהם ברמן, ממנהיגי הלוחמים בגטו ורשה, וד"ר משה סנה, מי שהיה מפקד "ההגנה" טרם קום המדינה. באותה תקופה התעוררה אהדה למק"י בקרב חניכי תנועות נוער ציוניות ובמידה רבה גם בקרב צעירים משכילים באוכלוסייה הערבית.

גם בקרב תושבי המעברות התפשטה האהדה למק"י. מגמה זו ניכרה במיוחד במעברות המאוכלסות בעולים מעיראק, כמו מעברת עמישב בפתח תקווה והמעברות ברמתיים, בפרדס כץ, בחירייה ובכפר סבא. על פינוייה הפתאומי של האחרונה כתב ד"ר דן גלעדי, יליד כפר סבא והיסטוריון של העיר: "הפתאומיות שבה בוצעה הפעולה מנעה מהעולים להבין את המתרחש או לארוז את חפציהם".

אין שום הצדקה מוסרית לפשוט על אוכלוסייה אזרחית בליל חורף קר, ובאישון לילה להעלות את כולם על משאיות במעטה של סודיות, ללא כל הסבר, ולהעתיק אותם מהאוהל בכפר סבא לאוהל, או לפחון, או לצריפון במעברה אחרת במקום אחר בארץ. אך לגרסת שירותי הביטחון, הפעולה נדרשה על מנת למנוע "סכנה של פעילות קומוניסטית במעברת כפר סבא הסמוכה לגבול עם ירדן".

פרופ' שטח סיפר: "רעש מנועים של כוח תוקף שלרגע נשמע כמו טנקים משוריינים העלה חשש שבן רגע ימחצו את גופי הדק במיטתי הדלה". הוא הוסיף: "יצאתי מהצריף וראיתי שיירה של משאיות צבאיות. שוטרים וחיילים שהגיעו למעברה החלו להעמיס עליהן כמה אלפי עולים חדשים מעיראק, מאיראן וממדינות צפון אפריקה. חרדה וטרור התלבשו עלי כמו בעת הפוגרום המוסלמי על ביתנו בעיראקהחיילים קיבצו תושבים מבוהלים והדפו אותם לתוך משאיות ריקות, בלי לאפשר להם לקחת עמם את חפציהם".

אך בסיפור עצוב זה יש גם הבזקי אור של מוסר. הבזק אור בודד נמצא בפרוטוקול של ישיבות מועצת כפר סבא, עליו שומרת ירדנה איזנברג, מנהלת המוזיאון לתולדות כפר סבא. הבזק האור לובש את דמותו של חבר המועצה יצחק שושני, שהתריס נגד הפינוי הפתאומי וגינה את "התגובה הבלתי הולמת של רבים מתושבי המושבה…".

אף לא קומוניסט אחד מתושבי מעברת כפר סבא הועמד לדין על קשר עם האויב, כפי שרמזו שירותי הביטחון וראש המועצה מרדכי סורקיס. אך כדי לשבור את השפעתם של הקומוניסטים בכפר סבא החליטו שירותי הביטחון על פעולה אכזרית זו, והוכיחו בכך מידה של טירוף, העולה על זו של העמית המקארתיסטי שהשתולל באותם ימים בארה"ב. תושבי מעברת כפר סבא פוזרו במעברת קוביבה ליד רחובות, במעברה ג' ברמלה, במעברת קדימה, בקסטינה, וחלקם הגיע למעברה עמישב ליד פתח תקוה. אני, כנער בן 17, ראיתי את אלה שהגיעו למעברה "עמי שב".

הפחון של יעקב קוג'מן הקומוניסט במעברה בפתחתקווה

השיר מוקדש לזכרו של יעקב קוג'מן, ממנהיגי המאבק של המעברות בשנות החמישים של המאה הקודמת, שנפטר בגיל 89.

אִמִּי הָיְתָה בַּשְׁלָנִית בַּמִּטְבָּח

בְּגַן הַיְּלָדִים שֶׁל אִרְגּוּן אִמָּהוֹת עוֹבְדוֹת בְּמַעְבָּרַה בְּפֶתַח תִּקְוָה

עִם עַרְפִלֵּי טֶרֶםאוֹר עִם רוּחוֹת נֶאֱנָחוֹת עַל גַּבָּהּ

בָּאָה כָּל בֹּקֶר לְגַן הַיְּלָדִים בַּפַּחוֹן שֶׁצָּמַח עַל אֲדָמָה חוֹרֶגֶת

אֲדָמָה שֶׁחָרְשָׁה אֶת שְׁדֵה הַכַּלָּנִיוֹּת שֶׁל יַלְדוּתֵנוּ בַּמּוֹשָׁבָה הַלְּבַנָּה

גִּדְּלָה פַּחוֹנִים שׁוֹקְעִים עֲרִירִיִּים בֵּין קִמְטֵי שַׁלֶּכֶת דּוֹמַעַת.

הַפַּחוֹנִים בְּמַעְבָּרַה עָלוּ מִן הָאָבָק בַּקַּיִץ וּמִן הַבּוֹץ בַּחֹרֶף

לִבָּהּ שֶׁל אִמִּי עָטַף בְּפַחוֹן אֶחָד כְּרִיכִים לַאֲרוּחוֹת בֹּקֶר

אַהֲבָתָהּ לָשָׁה וְטִגְּנָה קְצִיצוֹת לֶחֶם בְּפֵרוּרֵי בָּשָׁר לַאֲרוּחוֹת צָהֳרַיִם

רוּחָהּ חִמִּמָה בְּמָרָק לְבָבוֹת יְלָדִים בִּימוֹת הַקָּרָה.

אֲנִי הַצַּבָּר מֵהַמּוֹשָׁבָה הַלְּבַנָּה

בְּנָהּ שֶׁל חֶדְוָה מֵאִרְגּוּן אִמָּהוֹת עוֹבְדוֹת

רָאִיִתי אוֹתָה בַּפַּחוֹנִים הַנָּעִים כְּעֶדְרִֵי סְפִינוֹת

מִיַּמַּת הַשָּׁרָב בָּהּ הַחֹשֶך עִוֵּר

לְיַמַּת הַקָּרָה בָּהּ הַחֹשֶׁך יִלֵּל .

בֵּין בְּלוּיֵי עֶדְרֵי פַּחוֹנִים צְפוּפִים פְּרוּמֵי גַּגּוֹת קְרוּעִים

כּוֹרְעִים דּוֹלְפִים בְּאָחוּ בּוֹצִי פּוֹעִים פְּעוּרֵי פֶּה

אָהַבְתִּי אֶת הַפַּחוֹן שֶׁל יַעֲקֹב קוּגֶ'מָן הָעִירָאקִי

פַּחוֹן עָשִׁיר בִּסְפָרִים

מִמָּסָד מְבֻטָּן בְּרִגְבֵי אֲדָמָה

וְעַד טְפָחוֹת דְּמוּעוֹת מִגֶּשֶׁם נֶעֶרְמוּ לְלֹא סֵדֶר

טוֹלְסְטוי וְצֶ'כוֹב, גַּ'בְּרא אִבְּרָאהִים וְעָ'סָאן כַּנָּפָאנִי,

שֶׁקְסְפִּיר וְגֶטֶה, נָגִ'יב מַחְפּוּז וְרָ'גָה אַלְזָקָאק

מִילוֹנִים בְּעִבְרִית וּבַעֲרָבִית, אַנְגְּלִית וְצַרְפָתִית

עִתּוֹנֵי אֶלְאִיתָחָד, הַקַּפִּיטָאל שֶׁל קָרֶל מָארְכְּס

הַמָּנִיפֶסְט הַקּוֹמוֹנִיסְטִי וְסֵפֶר תנ"ך.

בְּתַקְלִיט פְּלָסְטִיק חָרְשָׁה לָה הַמַּחַט

בֶּטהוֹבֶן וְצַיְקוֹבְסְקִי, פּוֹל רוֹבְּסוֹן וְהַרְבֵּה הַרְבֵּה אוּם כֻּלְתּ'וּם.

אָהַבְתַּי אֶת הַפַּחוֹן שֶׁל יַעֲקֹב קוּגֶ'מָן הַקּוֹמוֹנִיסְט

יַחֲפָן כּוֹפֵר מֵעִירָאק שֶׁפַּחוֹנוֹ הֵבִיס תָּמִיד תּוֹגוֹת אִלְּמוֹת

מִיָּמִים מְסֻתָּתִים בַּעֲבוֹדוֹת דַּחַק מְנַוְּנוֹת חַיִּים וְאָדָם.

אָהַבְתִּי אֶת הַפַּחוֹן הֶעָשִׁיר שֶׁל יַעֲקֹב קוּגֶ'מָן הַקּוֹמוֹנִיסְט הֶעָנִי.

איתן קלינסקי

הרשימה עומדת להתפרסם בגיליון "זו הדרך" הקרוב