כחודשיים לאחר סגירת המפעל שלה במגדל העמק – חברת "ערד תעשיות טקסטיל" הודיעה אמש (ראשון) על סגירת מפעל המגבות הוותיק שלה בערד ופיטרה את 200 העובדים שהועסקו בו. המפעל בערד הוקם בשנת 1976, על ידי משפחת בעלי הון אמריקאים, משפחת היימן. כיום משמש נכדו של מייסד הקבוצה, גארי היימן, כנשיא ומנכ"ל "סטנדרט טקסטיל".

קו היצור של החברה בערד ייצר מגבות רחצה, בעיקר לייצוא לחו"ל. עד לפני כ-5 שנים העסיקה החברה כ-1,000 עובדים, כ-700 מתוכם רק בעיר ערד – מה שהפך אותה לאחת המעסיקות הגדולות בעיר. עם השנים הצטמצם המספר משמעותית. החברה היא חטיבה של חברת סטנדרט טקסטיל הבינלאומית, יצרנית מגבות הרחצה הגדולה באירופה ובמזרח התיכון. הוא מייצר 70 מיליון מגבות בשנה, מהן 95% ליצוא. נמסר כי פסי הייצור יועברו לירדן – בה כוח העבודה זול הרבה יותר. עוד נמסר הבוקר ש-23 מעובדי מפעל פלקסטרוניקס בערד, שאנשיו עובדים עבור אלביט, קיבלו אמש מכתבי שימוע לקראת פיטורים. יתר העובדים שנותרו במפעל, 8 במספר, חוששים כעת כי הם יהיו הבאים בתור ברשימת המפוטרים.

יו"ר מרחב הנגב המרכזי בהסתדרות, יוסי הובר, אמר אתמולכי עובדי ערד תעשיות מועסקים במסגרת הסכם קיבוצי שעליו חתמה ההסתדרות לפני יותר מעשור, ובכוונתו "לכנס השבוע את העובדים כדי להחליט על המשך צעדיהם. ""אני מזהיר מפני הכניסה של מספר כה גדול של עובדים למעגל האבטלה בערד וסביבתה, אזור שסובל מבעיות קשות בתחום התעסוקה", אמר הובר. לדבריו, הוא בוחן אפשרות לאשר לעובדי ערד תעשיות להכריז על סכסוך עבודה, כדי לאפשר להם להיאבק על זכויותיהם הכספיות, אם המגעים בינו לבין הנהלת החברה בעניין זה לא יעלו יפה. לדברי הובר, "כבר שלוש שנים ויותר קיים איום לצמצום משמעותי בפעילות המפעל או אף לסגירתו המוחלטת. לכן אינני מופתע לחלוטין מהמהלך. ניסיתי לגרום לעיכוב ההחלטה של הנהלת החברה על סגירת קו הייצור ככל שיכולתי, אבל ככל הנראה הפיתוי להעביר קווי יצור מישראל לירדן, שם כוח העבודה זול במיוחד, היה חזק ממני".