שמי אינה לויתן ואני כותבת אליכם מהחזית באוקראינה, אליה חזרתי לפני כמה ימים.
כדי שתחושו בתנאים שלנו אומר, שאנו מופצצים כאן יום וליל.
הצטרפתי ל-דק"או, בריגדה של מתנדבים קומוניסטים, לפני כשנה. נכון לעכשיו, מונה הבריגדה כ-500 איש.
מטרתנו אינה לפעול נגד אוקראינה או נגד אזרחיה, אלא להילחם נגד פאשיסטים, פרו-נאצים ואוליגרכים כדי לסייע לאזרחים.
באוקראינה מתרבה מספר הפעילים הפרו-נאצים. הם מברכים במועל יד נאצי. צלב קרס מופיע על דגליהם, על לבושם ובקעקועיהם. הם מענים ורוצחים אזרחים וגם חיילים של צבא אוקראינה אשר אינם שותפים לדעותיהם.
פגשתי אם שסיפרה לי על בתה בת ה-14, אשר קבוצת ניאו-נאצים אנסה אותה ולאחר מכן התעללה בה עד מוות. גופתה נשלחה להוריה בתיבת עץ.
בעצמי ראיתי איש שחזר מהשבי בידי ניאו-נאצים. הם חתכו אברים בגופו ועל גופו קעקעו צלבי קרס. אנו לוחמים נגד הזוועות האלה, המתרחשות שוב ושוב ופוגעות באזרחים.
במערב לא מדברים על ההתעללויות והרצח באוקראינה, כאילו אינם קיימים. אך הפשעים נעשים מול העיניים שלנו. על מצב היהודים באוקראינה – אני פשוט שותקת.
מתנדבי הבריגדה שלנו הגיעו ברובם מרוסיה או שהם תושבי אוקראינה. אך יחד איתם לוחמים גם אזרחי מדינות שונות הרוצים לבער את הפאשיזם. יחד איתי משרתים מתנדבים מאיטליה, מספרד, מסרביה, וישנם גם מתנדבים מישראל.
אנו מתקיימים בזכות עזרה הומניטרית ששולחים אלינו אזרחי ארצות שונות, בעיקר אזרחי רוסיה וחברי המפלגה הקומוניסטית ברוסיה. העזרה כוללת מזון, בגדים וסיגריות.
אנו חיים בתת- תנאים. אבל כל אחד מאתנו, וגם אני, חש שדווקא עכשיו הוא חי, כי הוא עושה משהו למען עקרון החופש, למען האנשים. וגם האנשים מכירים תודה. הם זוכרים לטוב את הזמנים הסובייטיים, כאשר לא הייתה שנאת אחים.
בחודשים האחרונים הגיעו אלינו, לקו החזית, כתבי טלוויזיה ועיתונות ממדינות אירופה, אשר התחילו להבין סוף סוף מה באמת מתרחש פה. אותי ראיינה לאחרונה כתבת משוודיה.
כישראלית, אני אישית חשה שנאה תהומית לפאשיסטים. אני מקווה שיגיע הזמן, כאשר כולם יבינו מה קורה באוקראינה באמת. אני מקווה ומאמינה שנצליח וננצח, ונבנה ארץ חדשה – למען העם.
