לאחר ארבע שנות מאבק ברחובות: בוטל תשלום שכר הלימוד באוניברסיטאות בצ'ילה. על כך מסר בשבוע שעבר השבועון הקומוניסטי "אל סיגלו" הרואה אור בסנטיאגו, בירת צ'ילה. הצעד ייושם בשלבים: בשנת הקרובה כ-170 אלף סטודנטים (רבע מכלל הלומדים בהשכלה הגבוהה) יפסיקו לשלם שכר לימוד; ובשנת 2020 – אף לא סטודנט אחד ישלם שכר לימוד, מהתואר הראשון ועד לסוף התואר השלישי.

חברות הפרלמנט הצ'יליאני קמילה ואייחו וקרול קריאולה בהפגנה של הנוער הקומוניסטי (צילום: אל סיגלו)

הבולטת בפעילות ובפעילים החברתיים שנאבקו למען השינוי היא חברת הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית קמילה ואייחו (בת 27) – הדמות המזוהה ביותר עם המחאת הסטודנטים. לפני שנתיים היא נבחרה  לפרלמנט, ובו היא ממשיכה לפעול למען "אוניברסיטה ציבורית ואיכותית – ללא תשלום", כפי שקראו הכרזות של הסטודנטים.

ואייחו אמרה בראיונות לעיתונאים כי  "מחאת הסטודנטים הייתה רגע מכריע בשבירת ההגמוניה התרבותית של המודל הניאו–ליברלי, שהושלט על צ'ילה בתקופת הדיקטטורה הצבאית". יצוין שמנהיגת סטודנטים נוספת, המכהנת כיום כמזכ"לית הנוער הקומוניסטי, קרול קאריולה, נבחרה אף היא לפני שנתיים לפרלמנט.

בדומה למצב בכמה מדינות אחרות, המחאה החברתית והסטודנטיאלית פרצה ברחובות צ'ילה בשנת 2011 ולא פסקה מאז. במרכזה עמדו הפערים חברתיים העצומים, תולדה של הדיקטטורה הצבאית הפרו–אמריקאית של הגנרל פינושה; הדרישה לשיפור מצבם של הסטודנטים על ידי הענקת השכלה גבוהה בחינם והדרישה לשיפור רמת החיים של העם הצ'יליאני.

סקרים שנערכו בשנים האחרונות גילו, כי 74% מאזרחי צ'ילה תמכו בתוכניות של ואייחו וחבריה בתחום ההשכלה הגבוהה, וכי 51% מהם מעוניינים בשינויים מרחיקי לכת במבנה המערכת הפוליטית. המחאה החברתית שהחלה בקרב הסטודנטים קיבלה תמיכה פעילה מצד האיגודים המקצועיים ובייחוד מצד הקונפדרציה המאוחדת של העובדים (CUT). מנהיגת הקונפדרציה היא ברברה פיגרואה, חברה בלשכה הפוליטית של המפלגה הקומוניסטית ומזכ"לית הסתדרות המורים.

השיטה האקדמית שהונהגה תחת הדיקטטורה של פינושה דומה עד מאוד לשיטה האמריקאית – אך בהבדל אחד. בארה"ב הסטודנטים משלמים שכר לימוד גבוה באוניברסיטאות ובמכללות הפרטיות ולשם כך,רבים נאלצים ללוות כספים מהבנקים בהלוואות מיוחדות שפירעונן בתום תקופת הלימודים. (אגב, שיטה דומה רוצה להשליט האוצר על הסטודנטים ובני משפחותיהם בישראל.) בצ'ילה, בדומה לישראל ובהבדל מארה"ב, מרבית האוניברסיטאות והמכללות הן בבעלות ממלכתית וציבורית. במקרה של צ'ילה האוניברסיטאות לא גבו שכר לימוד עד להפלתו של הנשיא הסוציאליסטי סלבדור איינדה ב-1973, בהפיכה צבאית עקובה מדם, בתמיכה אמריקאית ובהנהגתו של הגנרל פינושה.

הסטודנטים בצ'ילה עבדו קשה, כדי לצרף למאבקם הורים ומרצים, ולאחר מכן את איגוד המורים ואף את פדרציית האיגודים המקצועיים. כלומר – הם הקימו קואליציה חברתית רחבה והמונית העומדת ביסוד הצלחתם. אין ספק שהאינטרס המשותף של הורים ועובדים עמד ברקע: בשנים האחרונות הנטל הכלכלי של תשלום שכר הלימוד נעשה קשה מנשוא.

מאבקם של הסטודנטים בצ'ילה למען השכלה גבוהה בחינם הפך לסמל של מאבק חברתי מוצלח ברחבי אמריקה הלטינית. מאבקם של הסטודנטים בצ'ילה הוא מופת גם להתאחדות הסטודנטים הארצית בישראל.

הרשימה עומדת להתפרסם בגיליון "זו הדרך" הקרוב