מפלגת הצדק והפיתוח (AKP)השלטת בטורקיה ספגה בשבוע שעבר (7.6) מכה קשה בקלפי, על רקע הכלכלה המדשדשת וההתנגדות למשטר רודני ושמרני. המפלגה איבדה את הרוב שהיה לה וקיבלה רק 41 אחוזי תמיכה (258 מושבים מתוך 550). המשמעות היא, שאחרי 12 שנות שלטון יחיד – תזדקק המפלגה השמרנית לשותפות קואליציוניות.
אחוז החסימה בבחירות עמד על עשרה אחוזים. מפלגת העמים הדמוקרטית (HDP) עשתה היסטוריה כאשר נכנסה לפרלמנט על חשבון מושבים של "מפלגת הצדק והפיתוח". המפלגה זכתה במעלה מ-13% מהקולות, שהם 80 מושבים בפרלמנט. בעבר הניחו חבריה שהסיכוי שלהם להיכנס לפרלמנט כמפלגה הוא אפסי, ועל כן התמודדו כמועמדים עצמאיים במחוזות בחירה ספציפיים, בהם יש להם רוב. בבחירות הנוכחיות החליטה מפלגת העמים לקחת את הסיכון ולהתמודד. המפלגה ניהלה קמפיין אופטימי, שקרץ לבוחרים כורדים שהתאכזבו מהנשיא השמרני רג'פ טאיפ ארדואן ולבוחרים שאינם כורדים, שהצביעו בעבר למפלגות אופוזיציה אחרות.
פעילי מפלגת העובדים במהלך מסע הבחירות של מפלגת העמים הדמוקרטית (צילום: אוורנסל)
מפלגת העם הרפובליקנית (CHP) מהאופוזיציה הסוציאל-דמוקרטית קיבלה 25 אחוזים מהקולות, ומפלגת התנועה הלאומנית (MHP) מהימין הקיצוני קיבלה כ-16 אחוזים. מבין כל המפלגות נתפשת דווקא המפלגה של הימין הקיצוני כשותפה הטבעית של מפלגת השלטון האיסלאמיסטית, וייתכן שהיא תיקרא לכונן עמה קואליציה.
"אחוז החסימה הגבוה אינו מקרי"
בתום ספירת הקולות, פרסמה מפלגת העובדים (EMEP), המגדירה את עצמה קומוניסטית, גילוי דעת לגבי תוצאות הבחירות. העמדה פורסמה בעיתון היומי של המפלגה "אוורנסל". לדעת המפלגה, "אחוז החסימה הגבוה הנהוג בטורקיה אינו מקרי. לאחר ההפיכה הפאשיסטית שהתחוללה בספטמבר 1980, נקבע אחוז חסימה גבוה מאוד כדי למנוע מנציגי העם הכורדי ומעמד העובדים להיבחר לפרלמנט". כן נכתב, כי "בבחירות הקודמות הברית האלקטוראלית ממנה צמחה מפלגת העמים השיגה 35 מושבים בפרלמנט – אך כולם נבחרו כ-'מועמדים עצמאים'. אבל עתה, ברית הכוחות, בה אנו לוקחים חלק פעיל, הצליחה להתגבר ובגדול על המכשול של אחוז החסימה שהנהיגו המפלגות הבורגניות הריאקציוניות".
הנהגת מפלגת העובדים סבורה, כי ניתן להסיק חמש מסקנות פוליטיות מרכזיות מתוצאות הבחירות:
ראשית, מספר לא מבוטל של בוחרים שבעבר הצביעו עבור מפלגות אחרות, ובייחוד עבור מפלגת הצדק והפיתוח, החליטו הפעם לתמוך במפלגת העמים הדמוקרטית. זאת כדי לעצור את תהליך הפאשיזציה המתחולל בטורקיה. "זו התפתחות שיש להביא בחשבון כאשר אנו מתמודדים עם המציאות הפוליטית המורכבת ומנסים לקדם פוליטיקה חדשה".
שנית, רוב העם אמר לאו מוחלט לעמדותיה של מפלגת השלטון, ומתנגד לרצונו של ארדואן להפעיל את כל מנגנוני המדינה למען האינטרסים האישיים שלו ושל משפחתו, בשירות שאיפותיו הדיקטטוריות. ההצבעה בטורקיה הייתה הצבעת מחאה נגד השימוש בדת ובקוראן כמקור סמכות פוליטית, ונגד הפגיעה בעיתונות ובעיתונאים.
שלישית, תוצאות הבחירות פתחו אופקים חדשים במאבק למען טורקיה חילונית ודמוקרטית, למען פתרון השאלה הכורדית, נגד המשך האפליה של העלאווים,ולמען חיזוק המרחב הדמוקרטי.
רביעית, מתוצאות הבחירות עולה עוד כי קיימת התנגדות רחבה להמשך מדיניותה של טורקיה במזרח התיכון ולתמיכתה בזרמים האיסלאמיסטיים – המקבלים ממנה סיוע כלכלי, פוליטי ואף צבאי. תוצאות הבחירות עשויות להשפיע לטובה על אלה באזור הנאבקים בכוחות הפונדמנטליסטיים ונגד הטרור האיסלאמי, ולמען מזרח תיכון חילוני ודמוקרטי.
ולבסוף, יהיה קשה עד מאוד להקים קואליציה יציבה. גם אם כוחות נוספים ייכנסו לקואליציה, הם יוכתרו כ-"משתפי פעולה עם ארדואן" ויעשו כל שביכולתם כדי להיבדל ממנו.
המנשר של מפלגת העובדים הטורקית מסתיים במילים "חרף העידוד ששאבנו מתוצאות הבחירות, המאבקים הקשים ביותר עוד לפנינו".
מי ומי במפלגת העמים הדמוקרטית
מפלגת העמים הדמוקרטית היא חזית של מפלגות ותנועות שמאליות, שבסיס תמיכתה באוכלוסייה הכורדית הגדולה. היא נוסדה ב-2012 כאגף הפוליטי של "קונגרס העם הדמוקרטי", איחוד של מספר תנועות שמאל שבעבר פעלו בנפרד, כדי לעבור את אחוז החסימה הגבוה.
המפלגה פועלת עם מנגנון הנהגה כפול, עם יושב-ראש (סלאחטין דמירטאש) ויושבת-ראש (פיגן יוקסקדה). המפלגה הציגה בבחירות רשימה בה מחצית המועמדים הן נשים. כמו כן, 10% מכלל מועמדי ומועמדות המפלגה נמנים עם קהילת הלהט"ב. בקרב המועמדים נציגים מכל הדתות והעדות. ראש הקהילה היהודית באיסטנבול אף מסר לעיתונות המקומית, כי רוב יהודי טורקיה תמכו לראשונה במפלגת השמאל. בחזית זו חברים שמונה מפלגות וארגונים המגדירים את עצמם קומוניסטים או סוציאליסטים, וכן פעילים באיגודים המקצועיים, אנשי רוח רבים ותנועות להט"ב.
