'כל אישה לנו אחות' – 70 שנה להקמתו של ארגון הנשים הדמוקרטיות

ראשיתה של תנועת נשים דמוקרטיות בישראל (תנד"י) הייתה בהתארגנויות שיזמו חברות במפלגה הקומוניסטית בתלאביב ובנצרת לפני 70 שנה.

2018-08-26_193308

בפלשתינה המנדטורית, כמו בארצות אחרות, מילאו קומוניסטיות תפקיד פעיל במפלגה ובאיגודים המקצועיים ועל סדר יומן היה גם שוויון האישה בכל המישורים. יום האישה הבינלאומי צוין אמנם בבריתהמועצות החל ב-1919, אך עד למלחמת העולם השנייה לא יזמו קומוניסטיות ארגונים ארציים ובינלאומיים של נשים. ארגון בשם ועד הנשים האנטיפשיסטיות הוקם בברית המועצות ב-1941, ובשנות ה-50 שינה שמו לוועד הנשים הסובייטיות.

ואם נחזור לפלשתינה המנדטורית, הרי המציאות הקשה בעשרים השנים בהן רדפו הבריטים את הקומוניסטים והקומוניסטיות, כלאו, עינו וגירשו אותם מהארץ, לא אִפשרה כלל למפלגה ליזום את הקמתם של ארגונים ציבוריים, לרבות של נשים. כשפסקו המעצרים והתאפשר למפלגה לקיים עשייה ציבורית גלויה, הדגש בפעילותה היה בגיוס למערכה האנטיפשיסטית ולסולידריות עם בריתהמועצות (ליגה V) ובפעילות האיגודמקצועית. בהמשך יזמה המפלגה גם את הקמתו של הארגון תרבות לעם, שהפעיל מועדוני תרבות.

הידיעה הראשונה בדבר פעילות של ארגון נשים פורסמה ביומון המפלגה "קול העם" בפברואר 1948. הידיעה מספרת על חוג נשים פרוגרסיביות הפועל ליד האגודה תרבות לעם, שהפעילה מועדון ברחוב נחלת בנימין 47 בת"א. באוקטובר של אותה שנה, בפגישה בנצרת של שמונה נשות קומוניסטים שיזמה סמירה ח'ורי (אז מורה בת 19), הוקם ארגון הנשים אל נהדה אל נסאאיה אל דמוקרטיה (התעוררות הנשים הדמוקרטיות). בנובמבר 1949 אושרה חברותם של שני הארגונים בפדרציה העולמית של נשים דמוקרטיות (פענ"ד).

המטרות המשותפות של שני הארגונים – שיפור מעמד האישה והגנה על זכויותיה, והעמקת ההיכרות בין הפעילות היהודיות והערביות, הובילו לכינונו ב-13 בינואר 1951 של הארגון המשותף – ארגון נשים דמוקרטיות בישראל (אנד"י), שכעבור שני עשורים שינה שמו לתנועת נשים דמוקרטיות.

הרשימה להלן תנסה להמחיש את רוחב הפעילות הציבורית של אנד"י במחצית שנות ה-50.

ועידת נשי ישראל

בתחילת 1954 גיבש אנד"י יוזמה ציבורית רבת מעוף – לארגן ועידת נשים ארצית שתציב על סדר היום שאלות מרכזיות כמו עבודה למובטלות; שכר שווה לאשה; החלת חוק ביטוח לאומי על עקרות הבית; חקיקת חוק נישואים אזרחי; הבטחת חינוך חינם הלכה למעשה. הוועידה קראה לנשים לחזק את תפקידן במאבק לשלום ונגד מציתי המלחמה.

כדי לעודד השתתפות רחבה של נשים מחוגים שונים, הוקם ועד הכנה ציבורי, שבו נטלו חלק פועלות, נשות חינוך, נשים ממעברות ואמניות. ועד ההכנה הפיץ גלויה להחתמה תחת הסיסמא: "כל אישה לנו אחות".

פעילות אנד"י נטלו על עצמן את הבאת דבר הוועידה לידיעת הנשים, והן ארגנו מאות מפגשים ואספות של נשים במפעלים, במעברות, בכפרים, בשכונות וביישובים ערביים, והחתימו על הגלויה כ-50 אלף נשים.

בוועידה שהתקיימה בת"א השתתפו 552 צירות יהודיות וערביות. את הוועידה פתחה ד"ר אתל קלינגר, נשיאת תנד"י, ואת ההרצאות נשאו רות לוביץ', סמירה ח'ורי וד"ר חנה סנה. בוועידה התארחו מנהיגות מחו"ל: ורה נצבה, חברת הפרלמנט הבולגרי, שייצגה את פענ"ד; משלחת של שלוש נשים מברית המועצות; ומשלחת של שתי נשים מקפריסין.

כינוס פועלות ונשים עובדות

הצלחתה של ועידת הנשים עודדה את אנד"י ליזום כינוס שיעסוק בעיקר בבעיות של נשים בשוק העבודה: אבטלה, שחיקת השכר והעדר שכר שווה לאישה, ויציג גם את הדרישות הכלליות כמו חקיקת חוק שוויון זכויות האישה במשפחה, בחברה ובמדינה וחוק נישואים אזרחי. רות לוביץ' (ר' צילום), מזכירת אנד"י, ציינה בריאיון עמה ("קול העם", 22.3.55), כי הכינוס הוא הזדמנות של פועלות, מורות, גננות, רופאות, ומובטלות להציג את תביעותיהן העיקריות.

כינוס הפועלות והנשים העובדות, יהודיות וערביות, נערך בימים 26-25 במארס בתל אביב תחת הסיסמה: "לאחדות ציבור הפועלות במאבק לזכויות האישה העובדת". אסתר וילנסקה, חברת הלשכה הפוליטית של מק"י וראשת סיעת מק"י בהסתדרות, בירכה את הוועידה. את ההרצאה המרכזית נשאה סוניה אידלברג מהנהגת אנד"י.

ועידת האימהות להגנת השלום

במקביל לכינוס הפועלות ב-1955 ולקראת הוועידה העולמית של אימהות נגד השימוש בנשק גרעיני ולהגנת זכויות האישה, שזימנה פענ"ד ביולי של אותה שנה, יזמה אנד"י את הקמתו של ועד האימהות בישראל. ועד זה ארגן ב-18 ביוני באולם בתלאביב כנס ארצי של אימהות.

בעקבות כנס האימהות ובהשראת הוועידה העולמית ארגן ועד האימהות ביוני 1956 בת"א את ועידת האימהות להגנת השלום. לקראת הוועידה החתימו פעילות אנד"י 22 אלף נשים על עצומה הקוראת להצלחת ועידת האימהות למען שלום בין ישראל והארצות הערביות ולהבטחת חיים ואושר לילדינו. ועידת האימהות להגנת השלום התגלתה כאקטואלית ביותר: היא נערכה ארבעה חודשים בלבד לפני שישראל, צרפת ובריטניה פתחו במלחמת סיני/סואץ (אוקטובר 1956).

תמר גוז'נסקי

הרשימה עומדת להתפרסם בגיליון "זו הדרך" הקרוב, במדור "100 שנה למפלגה"