הפורום החברתי העולמי התכנס בתוניסיה: גוברת המחאה במזרח ובמערב

המפגש הבינלאומי ה-13 של הפורום החברתי העולמי נפתח בשבוע שעבר בתוניס וננעל ביום ראשון השבוע, בירת תוניסיה. מפגשים אלה מתקיימים באופן סדיר מאז שנת 2001, אז התכנס הפורום לראשונה בפורטו אלגרה שבברזיל.

המארגנים הודיעו כי בכוונתם לפתוח את מפגש הפורום בתוניס בצעדה בשדרות בורגיבה, שבמרכז העיר. אולם מיקום ההפגנה הוחלף בעקבות פיגוע טרור נפשע שאירע שבוע קודם לכן, כאשר חמושים התקיפו את המוזיאון הלאומי של תוניסיה, והרגו עשרים תיירים ואזרח. החמושים לקחו בשבי מספר בני ערובה, בהם תיירים אירופים, והתבצרו במקום. שוטרים כיתרו את המוזיאון והרגו שניים מהחוטפים במהלך חילופי אש, בהם נהרג גם שוטר. כל השבויים שוחררו בשלום, אך אחד התוקפים הצליח להימלט ומאז מתנהל מצוד אחריו.

משתתפי הפורום החברתי העולמי, ובהם אזרחים מ-119 מדינות, קיימו את הפגנת הפתיחה של הפורום ליד המוזיאון בו אירע מעשה הטרור, וקראו סיסמאות כגון: "תוניס, תוניס – חירות; הלאה הטרור". שלטונות תוניסיה ניסו להשתלט על ניהול ההפגנה, ואף קראו ל-"הפגנה משותפת" של נציגי הממשלה ומשתתפי הפורום. אולם מארגני הפורום החברתי העולמי דחו בתוקף את ההצעה "הנדיבה". משום כך, החליטה הממשלה לקיים הפגנה משלה, יממה לאחר נעילת הפורום (29.3), כדי "לאזן" את הפגנת הנעילה של הפורום החברתי העולמי, בה השתתפו רבבות בני אדם, שנערכה תחת הסיסמא: "עמי העולם נגד הטרור, למען הצדק החברתי, החירות והשלום".

במסיבת עיתונאים שערכו המארגנים, הם הבהירו כי צמד המילים "נגד הטרור" אינו מתייחס רק לטרור של קבוצות ושל יחידים, אלא גם לטרור ממלכתי.

2015-03-31_202014

פעילי האיחוד הכללי של העובדים התוניסאים בהפגנה שנערכה עם פתיחת דיוני הפורום החברתי העולמי בתוניס, ביום רביעי שעבר (צילום: אמין גראבי)

תנועות דומות הפועלות בתנאים שונים

במסגרת ארבעת ימי הדיונים שנערכו בקמפוס האוניברסיטה באלמנאר, התקיימו 1079 דיונים והרצאות, בהם השתתפו רבבות, ביניהם – כ-10 אלפים לאתוניסאים, שהגיעו ברובם מצפון אפריקה, מאירופה המערבית ומאמריקה הלטינית.

הנושא שעמד במרכז הדיונים השנה היה המשבר הקפיטליסטי והמערכה למען צדק חברתי וסביבתי בצפון אפריקה ובמזרח התיכון. הכינוס הנוכחי של הפורום התקיים בזמן שעמים רבים, בייחוד בעולם הערבי, נאבקים למען דמוקרטיה וחירות. במקביל, במוקד פעילותן של תנועות חברתיות בארצות הקפיטליסטיות המפותחות, נמצאת ההתמודדות עם המשבר הקפיטליסטי. יש קווי דמיון ברורים בין שתי מחאות אלה: לרבים המשתתפים בהן ברור נגד מה הם נאבקים, אך קיים קושי בהצגת חלופות. חזר והוזכר ברבים מהדיונים הניסיון של קואליציית השמאל הרדיקלי "סיריזה" ביוון, שזכתה בבחירות שנערכו לפני כחודשיים. הועלתה השאלה, האם ניצחון זה הוא המשך או שינוי למצב הניאוקולוניאלי אליו נקלעה יוון במסגרת האיחוד האירופי.

ראש ממשלת יוון ומנהיג סיריזה, אלכסיס ציפראס, אף שיגר ברכה למתכנסים והוקרה לפורום החברתי "הנאבק מזה שנים רבות נגד הניאוליברליזם והשלכותיו הקשות".

הפורום החברתי העולמי הוקם ב-2001 כדי לשמש גוף מתאם של תנועות וארגונים חברתיים הנאבקים בגלובליזציה הקפיטליסטית. הוא קיבל חשיפה עולמית בשנתו השלישית, בהתכנסות, בעיר פורטו אלגרה בדרום ברזיל.

בעבר, נהג הפורום החברתי העולמי להתכנס במקביל לכינוסי הפורום הכלכלי העולמי, הנערך בעיירת הסקי דאבוס שבשוויץ. ב-2001 נאם נשיא ברזיל, לולה דה סילבה, בפני קהל של מאה אלף איש שהשתתפו בפורום החברתי, אולם מיד לאחר נאומו טסלדאבוס, כדי לפגוש כאלפיים אנשי עסקים וממשל בכירים.

עוד השתתפו בפורום: פרופ' נועם חומסקי מארה"ב; אליידה גווארה, בתו של מנהיג הגרילה האגדי ארנסטו "צ'ה" גווארה; והכלכלן המצרי הנודע סמיר אמין, שהשתתף אף הוא בכינוס שנערך בתוניס בשבוע שעבר. אחד ממייסדי הפורום, הברזילאי עודד גראייב (שנולד בתלאביב ב-1944), אמר על הקמתו: "כולנו ידענו על הפורום הכלכלי המתכנס מדי שנה בדאבוס, ושאלנו את עצמנו 'זהו? הכול גלובליזציה? האם לא ניתן להקים פורום אחר, המייצג את העמים?'. זאת, בניגוד לפורום בשוויץ, שבמרכזו הקפיטליזם והגלובליזציה".

הפורום החברתי העולמי התכנס השנה בתוניסיה, בה התארח כבר ב-2013. אשתקד לא נמצאו תנועות חברתיות היכולות לארח פורום כה גדול, ואילו בעבר הוא נערך בברזיל, הודו, מאלי, ונצואלה, פקיסטאן, קניה וסנגל – כולן מדינות המצויות בפריפריה הקפיטליסטית. בשנה הבאה הוא יתכנס לראשונה במדינה קפיטליסטית מפותחת, בקנדה.

הפורום החברתי, לאן?

בקרב רבים מבאי הפורום ומשתתפיו קיימת תחושה של מיצוי. האופי של הארגון (ללא מרכז, ללא מזכירות, ללא ההנהגה – רק עם "ועדה מתאמת בינלאומית", טכנית בעיקרה) וכן הכוח שמקנים הכספים הרבים שבידי עמותות וארגונים באירופה ובצפון אמריקה – גורמים לניכור מצד חלק מהתנועות החברתיות שצמחו מהשטח.

ארגון האקדמאים המובטלים של תוניסיה – שבשורותיו מאורגנים אלפי חברים – פרסם הודעה לעיתונות, ערב המפגש הבינלאומי, ובה נאמר: "פעם קודמת לקחנו חלק בפורום. אבל אמרנו 'די'. יש לנו תחושה כי הפורום משמש יעד תיירותי זול לפעילים ברחבי העולם. זאת, במקום שיהווה מפגש של מי שנאבקים למען מטרות חברתיות ופוליטיות ממשיות, למשל – מציאת פתרון למיליוני האקדמאים המובטלים בצפון אפריקה, במצרים ובאירופה".

ייתכן כי הביקורת כלפי הפורום החברתי העולמי היא מוגזמת, אולם יש סיבות רציניות להאמין שמדובר במסגרת שרגעי השיא שלה כבר מצויים מאחוריה. לפני תריסר שנים, ב-2003, הפורום החברתי היה בשיא השפעתו, וקריאתו הוציאה מיליוני מפגינים לרחובות הערים ברחבי העולם עם פרוץ המלחמה האמריקאיתבריטית נגד עיראק.

כיום, עם העמקת המשבר הקפיטליסטי, בייחוד באירופה ובארה"ב, ועם צמיחתן של תנועות מחאה מקומיות אשר בחלקן תורגמו לאפיקים פוליטייםמפלגתיים (דוגמת סיריזה ביוון או פודמוס בספרד), יש השואלים: איזו זכות קיום יש לפורום עולמי השולל השתתפות של מפלגות? מדוע המשבר הקפיטליסטי לא הצליח להמריץ את הפורום, אשר הוקם במקור כדי להיאבק בקפיטליזם הגלובלי? האם זה קרה בגלל האופי המקומי של המחאה, או שהסיבה היא הנתק הקיים בין הפורום העולמי לבין התנועות החדשות?

מכל מקום, שאלות אלה לא נידונו בהתכנסויות הרשמיות של הפורום שנערך בתוניסיה, אלא באופן בלתי פורמאלי, בקרב הפעילים הרבים שהשתתפו בדיוניו. האם יש להפסיק את פעילות הפורום? רבים סבורים שאין לו תחליף, שעדיף פורום "צולע" על היעדר פורום בכלל. האם יש לשנות את אופיו? אין כיום הצעה מגובשת העשויה לשנות את דפוסי החשיבה והפעולה של הפורום החברתי. ייתכן ששאלות אלה יעלו על סדר היום, וביתר שאת, בהתכנסות הבאה, שתתקיים ב-2016 בקנדה.

אפרים דוידי

עוד על הפורום שנערך בתוניס (באנגלית, בצרפתית, בערבית, בספרדית ובפורטוגזית): http://fsm2015.org

חמא חממי: "מאוחדים נגד הטרור ונגד האימפריאליזם המממן אותו"

בין אלפי המפגינים שלקחו חלק במצעד הפתיחה של הפורום החברתי העולמי בעיר תוניס, היה גם מנהיג הקומוניסטים התוניסאים, חמא חממי, שאמר לעיתונאים הרבים שבאו לתוניסיה כדי לסקר את ההתכנסות הבינלאומית: "הפגנה זו חשובה עד מאוד. זו התשובה של האנושות המתקדמת המגיבה על תופעת הטרור. נוסיף להיאבק יחד נגד הטרור, ונגד האימפריאליזם המממן אותו. אנו מפגינים כאן כדי להוכיח שעולם אחר הוא אפשרי". חממי מכהן כמזכ"ל מפלגת העובדים התוניסאית (לשעבר – המפלגה הקומוניסטית של העובדים), שהיא מרכיב בקואליציה של מפלגות שמאליות בשם "החזית העממית", שהוקמה לפני שלוש שנים וזכתה ב-15 צירים בבחירות לפרלמנט. חממי הגיע למקום השלישי בבחירות לנשיאות תוניסיה, שהתקיימו בדצמבר האחרון, לאחר שזכה ב-9% מקולות הבוחרים.

יצוין כי בקיץ שעבר התייצבה קבוצת חמושים בפתח ביתו, ונמלטה רק לאחר שכוחות המשטרה הגיעו למקום. מאז המהפכה בתוניסיה, בשנת 2011, נרצחו שני מנהיגי מפלגות שמאל, עמיתיו של חממי.

המאמר פורסם בגיליון השבוע של "זו הדרך"