אחרי המפלה שספגה לפני חצי שנה, חגגה מפלגת השלטון האיסלאמית–ימנית בטורקיה בשבוע שעבר (1.11) את השגת הרוב המוחלט שאיבדה בבחירות הקודמות. מפלגת "הצדק והפיתוח" (AKP), אותה ייסד הנשיא רג'פ טייפ ארדואן, תוכל להקים ממשלה לבדה וללא שותפים לאחר שהבטיחה 317 מושבים. בבחירות בחודש יוני קיבלה המפלגה רק 258 מנדטים, שהובילו את טורקיה למבוי פוליטי סתום ולבחירות חוזרות. מפלגתו של ארדואן, שקיוותה להשיג לפחות 276 מתוך 550 המושבים תכונן שוב שלטון יחיד שממנו נהנתה בעשור האחרון. אולם, התוצאה אינה מספיקה כדי לשנות את החוקה או כדי להכריז על משאל עם, שלשם כך נדרשו יותר מ-330 מנדטים.
יושבי הראש המשותפים של מפלגת העמים הדמוקרטית: פיגן יוקסקדה וסלהאטין דמירטאש (צילום: אוורנסל)
אל המקום השני בבחירות הגיעה מפלגת העם הרפובליקאית (CHP) עם 134 מושבים, שניים יותר מהבחירות הקודמות. מפלגת העמים הדמוקרטית (HDP), חזית המאגדת את נציגי המיעוט הכורדי יחד עם כוחות השמאל, סיימה במקום השלישי, עם 59 מושבים – לעומת 80 המנדטים שגרפה לפני חצי שנה. מפלגת "התנועה הלאומית" הפשיסטית (MHP) סיימה אחרונה עם 40 מושבים – חצי ממספר המנדטים שגרפה ביוני. הירוקים זכו בכ-4 אחוזים מקולות הבוחרים ולא עברו את אחוז החסימה העומד על 10 אחוזים מהקולות.
יושבי הראש המשותפים של מפלגת השמאל, סלהאטין דמירטאש ופיגן יוקסקדה, קיימו מסיבת עיתונאים עם פרסום תוצאות הבחירות ומסרו כי הירידה בכוחה של המפלגה היא תוצאה של "מדיניות הקיטוב המכוונת" של ארדואן, אך כי עצם כניסתה לפרלמנט היא הצלחה.
בשעות הערב של יום הבחירות פרצו בדיארבקיר שבדרום מזרח המדינה עימותים בין תומכי המפלגה לבין כוחות הביטחון, שירו לעברם גז מדמיע אחרי שאלו השליכו לעברם אבנים ושרפו צמיגים. דמירטאש אף אמר "לא יכולנו לקיים מערכת בחירות כלל. נאלצנו להתגונן ולגונן על חברינו. בחמשת החודשים האחרונים נרצחו בפיגועים 258 מתומכי המפלגה ופעיליה, ביניהם 33 ילדים".
היומון הקומוניסטי "אוורנסל" פרסם גילוי דעת של מפלגת העובדים (EMEP) המגדירה את עצמה מרקסיסטית–לנינית ושהיא חלק ממפלגת העמים הדמוקרטית. אנשי מפלגת העובדים מדגישים שהמפלגה האסלאמית נחלה ניצחון בבחירות לפרלמנט אך "תוך הנהגת משטר של פחד, טרור ופגיעה בזכויות דמוקרטיות. המשטר הצליח להציג בפני המצביעים מצג שווא לפיו הצבעה לארדואן היא האמצעי היחידי כדי לעצור את הכאוס, בעוד הוא עצמו עומד מאחורי הכאוס שנוצר וחרחורי המלחמה שאינם נפסקו ולו לרגע". האווירה שנוצרה מנעה את האפשרות לכנס אסיפות פומביות ואף את חופש הביטוי של פעילי המפלגת העמים הדמוקרטית וכוחות שמאל וקדמה נוספים שהשתתפו בבחירות – אך לא עברו את אחוז החסימה.
מטרתו של המסר המלחמתי של דוברי הממשלה, וארדואן בראשם, הייתה לגרום לנדידת קולות מהימין הפשיסטי אל מפלגת השלטון, כפי שאכן קרה. המשימה הקרובה ביותר, לפי מפלגת העובדים, היא להניף את דגל החירויות הדמוקרטיות, זאת לצד המשך התמיכה והמעורבות במאבקי מעמד העובדים ולמען זכויות המיעוט הכורדי ומיעוטים אחרים. "השתלטות על אמצעי תקשורת, איסור על שביתות והפגנות, פיטורי ראשי ערים נבחרים בכורדיסטאן, דיכוי של איגודים מקצועיים וכוחות דמוקרטיים, מעצרים ורדיפות – כל התופעות האלה הפכו למציאות של יום–יום תחת משטרו של ארדואן", נאמר במנשר. כמו כן "למרות התעמולה הממשלתית לפיה מפלגת הצדק והפיתוח היא הערובה ליציבות, כל הסימנים מעידים שטורקיה צועדת לעבר משבר קפיטליסטי: ירידה בתוצר, גידול באבטלה, ירידת ערכה של הלירה הטורקית ועליה באינפלציה. בעת המשבר, תפעל הממשלה החדשה–ישנה כמגן להון במלחמתו בעובדים".
